לפני 8 שנים. 9 באוקטובר 2016 בשעה 9:51
זְמַן הֲרֵי יָבוֹא
וּבְהִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ
תְּבָרֵךְ אֶת עַצְמְךָ מַגִּיעַ
אֶל דַּלְתְּךָ, בְּמַרְאָתְךָ־שֶׁלְּךָ
אִישׁ יְחַיֵּךְ לְרֵעֵהוּ שָׁלוֹם,
וְיֹאמַר, שֵׁב כָּאן. אֱכֹל.
וְשׁוּב תֹּאהַב אֶת הַזָּר שֶׁהָיָה עַצְמְךָ.
תֵּן יַיִן. תֵּן לֶחֶם. תֵּן שׁוּב אֶת לִבְּךָ
לְעַצְמוֹ, לַזָּר שֶׁאָהַב אוֹתְךָ
כָּל חַיֶּיךָ, הִתְעַלַּמְתָּ מִמֶּנּוּ
לְמַעַן אַחֵר, אוֹתְךָ הוּא מַכִּיר בְּעַל־פֶּה.
הוֹרֵד אֶת מִכְתְּבֵי הָאַהֲבָה מִכּוֹנָנִית הַסְּפָרִים
הַתַּצְלוּמִים, הַהֶעָרוֹת הַנּוֹאָשׁוֹת,
קַלֵּף אֶת הַדִּמּוּי שֶׁלְּךָ מִן הַמַּרְאָה.
שֵׁב. חֲגֹג אֶת חַיֶּיךָ.