לפני 6 שנים. 2 בינואר 2018 בשעה 13:12
אני חולפת על הגשר באוניברסיטה, זה שמקשר בין ספריית מדויקים לבניין הנדסה.
זה לא גשר גבוה, חולף מעל כביש קטן. רסיסים של אירועי הבוקר עוד נגררים אחרי, לא התנערו ממני לחלוטין, והם מושכים את המבט שלי לכביש מתחתי.
אני יכולה להרגיש את הגוף שלי מוטח עליו, האוויר יוצא מהריאות, אולי אסדוק צלע. פצעים שטחיים לא יהיו, אבל יהיה כאב, רגעי או מתמשך. אולי הראש שלי יוטח גם, אם אקפוץ ככה, ואני יכולה להסתכן בנכות רצינית.
אז אני מוותרת על הרעיון ונכנסת לקפיטריה,
ומהרהרת בצורך הזה להרגיש שאופף אותי לאחרונה
