המשך......
"זה ילמד אותך להתנהג," הוא החל להצליף על ישבני, גבי, זרועותי וירכי.
"די," כיסיתי את פניי בידיי , "זה כואב," בכיתי.
"לא הרשתי לך לדבר," צעק תוך כדי שהוא ממשיך להצליף על כל פיסת גוף חשופה, הוא נכנס לטראנס ממש.
"למה את לא לומדת לשתוק?" צעק.
"די בבקשה, אני מתחננת מלך שלי, אדון נכבד, כואב לי, בבקשה,". ייבבתי.
הוא המשיך להצליף ואני עצרתי את עצמי מלדבר, מחכה שיפסיק על סף איבוד הכרה.
"יופי," נרגע, "עכשיו את לומדת," הוא השליך את השוט לרצפה מזיע אסף אותי לזררועותיו.
"את יודעת שאת יקרה לי, את יודעת, נכון?" קולו עלה, לא הבנתי את השינויים שלו, נהנתי מחיבוקו החם והדביק, הוא היה חזק, נשענת רועדת על חזהו הרחב, הוא היה חלק ונעים, ידעתי שהחיבוק הוא זמני ולכן נהנתי בו מכל רגע.
"טוב די, חזרי למיטה," פקד. "על ארבע," הוא חזר לעצמו מיד.
"פה גדול" לא ויתר.
פתחתי פה גדול שרירי פי כואבים, מתפללת כבר שזה יגמר, הוא המשיך לפמפם בתוך פי איברו הגדול תופח בתוך פי ונעשה גדול יותר מרגע לרגע.
לאחר דקות ארוכות שארכו כנצח הרגשתי את הרטט המוכר באיברו, הוא התנפח עוד, הוא התנפח למימדים שממש חנקו אותי.
"תקבלי," הכריז והוא השפריץ את הנוזל החם והמלוח לתוך פי.
"לבלוע!" פקד, הוא יודע שאני לא אוהבת לבלוע, ממש לא מסוגלת.
"למדת לבלוע נכון?" איים הוא קרב אלי ידו הגדולה חוסמת את פי ואפי.
הנהנתי בראשי פי גדוש בנוזל החם, הוא שפך כמויות גדולות. כמעט נחנקת מחוסר חמצן בלעתי כמה שיכולתי, שאריות מהפליטה שלו נשפכות מזויות פי, הוא ניגש לשידה בחדר וחזר עם מצלמה.
"לא" נבהלתי "בבקשה לא," הוא חייך ברשעות.
"ואת בטח חושבת שאני אשאל אותך" הוא התקרב קרוב אלי, חפן את פני בידו הימנית ועיקם אותן.
"את שייכת לי, ככל שתחכמי להבין את זה מהר יותר תסבלי פחות, אין לי עיניין שתסבלי, אבל את שלי, את תבואי מתי שאומר, לאן שאומר ותעשי מה שאומר. זה לא נתון להחלטתך ואם אני רוצה לצלם אותך את צריכה לשמוח שיש לי עיניין בך" הוא חייך חיוך ממיס חושף שתי שורות שיניים צחורות, מושלמות כמו כל דבר אחר בו.
"הבנת, נכון?"
"כן" חלוש ומגומגם נפלט מפי.
"על ארבע" הוא נעמד מולי עם המצלמה.
"לא לזוז" הוא צילם אותי על ארבע, גופי מקושט בסימנים כחולים מהצלפות השוט, פני מעוטרות בסימני כפות ידיו הגדולות. עיני אדומות וזולגות דמעות, אפי מנוזל ושאריות של זרע בזויות פי ועל סנטרי מטפטפות וזולגות במורד גרוני לעבר שדיי.
ישבני ואיברי מלאים באביזרים שונים.
"את מצתלמת יופי" הצהיר הרמתי את עיני וראיתי שאיברו הנפול מתעורר שוב ומזדקף מלוא הדרו.
נאנחתי בתסכול, רוצה לצרוח, אלוהים אני רוצה הבייתה.
חשבתם שנגמר?? טעיתם. המשך בוא יבוא......
לפני 13 שנים. 21 בספטמבר 2011 בשעה 21:34