מילים מילים ועוד מילים

המגע שלו, גם כשהוא כואב הוא ממכר כי הוא שלו.

הקול שלו, זו הנעימה הכי נפלאה שהטבע יכול היה ליצור.

נשימתו שלו, מרפרפת על לחייך עדינה ככנף פרפר.

החיוך הנדיר שלו, מקסים גם כשאינו נוגע בעיניו, וכשהוא כבר

נוגע בם נשימתך נעתקת.

ויש גם את הכעס שלו, הוא דווקא נוגע בעיניו, וגם כשהוא כועס הוא מחייך חיוך שאת יודעת שהוא מסתיר יותר מחושף.

ויש את הדבר הנדיר ביותר שלו, היצירה הנדירה והמתוקה שלו.

הסיבה שגורמת לחיוך שלו לגעת בעיניו.

הסיבה שבגללה הוא דואג כשהיא מאחרת.

שבגללה הוא מחייך כשהיא מאושרת.

שהוא נחרד מהמחשבה שיום אחד היא כבר לא תהיה.

ואת לא תמיד יודעת שזו את.

את הסיבה לכל התמורות בפניו, לכל השינויים בחייו.

את, את ורק את.

נכון שאין מאושרת ממך???