בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מילים ועוד מילים

תני לעצמך ליהנות, להיפתח, להרגיש, לעוף הכי גבוה שאפשר.
אבל תמיד תוודאי שמישהו ממתין שם למטה להחזיק בך שלא תפלי.
לפני 10 שנים. 12 בדצמבר 2013 בשעה 1:16

סיפור שהתחיל במקרה, נמשך כי ככה ונגמר בטעות.  

לאחר ששני הדמויות הכירו באתר שלדעת אנשים מסוימים היה מפוקפק,

הם נהנו לתקופה שלדעתם הייתה קצרה ביותר.

לאחר החלטה של הדמות החזקה בסיפור לסיים את הקשר.

שבורה ומרוסקת החליטה  הנשלטת לא לחיות בקשר  שקרי ולסיים את הקשר הונילי עם בעלה ועזבה את הבית.  

 

5 שנים אח"כ.   הנשלטת ששמה הפך לכלבה ליסה צרוף שמה הפרטי וחלק משם משפחתה 

והשולט החדש האל שלה ששמו היה גאד שכלום לא ישווה לו בשמיים ובארץ.

היא העריצה אותו מכף רגל ועד ראש, כשהתבוננה בו עיניה נצצו,

כעת משהייתה החוקית שלו היא הרשתה לעצמה לציין שהיא שלו והוא שלה היא צעקה את שמו לכל מי שרק היה מוכן לשמוע.

היא נהנתה  לכאוב אותו באושר.

היא אהבה אותו בעונג.

היא שירתה אותו בכייף.

היא חיה אותו ואיתו בטירוף.

הוא היה מושא הערצתה.  

והוא הרגיש שכלום לא ישווה לו,

 

הוא היה חזק,

הוא ידע שהוא יכול הכל,

הוא ידע שהוא מעל כולם,  

 

נולד להם ילד הם גידלו אותו לאל, שמו היה הרקולס אנשים ששמעו את שמו הרימו גבה אבל זה לא עיניין את ליסה וגאד.

הרקולס כמו הרקולס היה חציו אל וחציו אדם. ליסה וגאד עקרו מישראל לאריזונה וחיו את החלום...    

 

 

35שנים אחכ הכלבה ליסה בת 85 וגאד בן 71 יושבים במרפסת מול חוות הסוסים באריזונה.

ליסה עדיין יפה, על פרקי ידיה סימני אזיקים סגולים מימים מטורפים, זה היה בדמם ולא רק לשם שעשוע.

לצווארה שרשרת אזיקים שמשמעותה "אני אזוקה לך גאד"

היא הרימה מבטה והביטה בגאד עדיין בעיניים נוצצות כתמיד מלאות בהערצה. כסאה תמיד היה נמוך משלו.  

"גאד" לחשה "אני חושבת שהגיע הרגע" הם נכנסו הביתה התפשטו  הכלבה ליסה  זחלה למיטה קצת עייפה מהשנים.

גאד כבר היה שוכב עירום, היא הכניסה את איברו לפיה כמו שהייתה נרדמת בכל ערב.

וכך בין מציצה אחת לאחרת,  נרדמה לנצח. בבת אחת כבתה בחוץ השמש,

כשגאד התבונן החוצה מחלון חדרו הוא הבין שהשמיים נפלו.  

המעריצה שלו איננה, הסוגדת שלו עזבה, המפנקת שלו נעלמה, האישה שלו נמוגה, הזונה שלו לבשה את בגדי האבל שלה, 

הנשלטת שלו התפוגגה, הכלבה האהובה שלו מתה.

היו בה בכלבה ליסה המון נשים וכולן העריצו את גאד.  

גאד עצמו היה אתאיסט ולראשונה בחייו הרים מבטו לשמיים וזעק.

"אם אתה באמת קיים, אם אתה שם קח אותי עכשיו."

באותה שניה יצאה בת קול מן השמיים, עם כנפי פרפר קטנטנות.

"בוא " לחשה והוא היה בטוח ששמע את הכלבה ליסה. והוא הלך איתה בטח שהלך.

הוא קם מהמיטה צביטה בליבו בישרה לו שהוא כבר איננו.  

הסיפור המלא ב.....  

 

מוקדש לך My God  אומנם זה היה רק לרגע קצר.

אבל היה עדיף רגע קצר ומאושר איתך מאשר לא להכיר אותך.

יהיה קשה לאחר להכנס לנעליך.

אבל אם הוא יהיה ראוי הוא יצליח.

אם לא יצליח הוא אינו ראוי..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י