ההקדמה היא, שלא כל מה שכתוב פה הוא מציאות או חלק ממנה.
הרבה דברים כאן הם מהוויים. שאיפות. רצונות. חלומות. פנטאזיות וכן את חלקם חוויתי ולבסוף החווה הכל.
היום נשלטת קבלה הודעה עמוסה שמחה ונוטפת אושר בעקבות כך שנזרקה על ידי שולט.
שולח המייל היה שולט שרצה להכנס לחייה והיא לא אפשרה לו.
והיום הוא היה שיכור מעונג.
הוא חגג את כאבה של הנשלטת בכל דרך אפשרית.
על ידי שירה בלתי פוסקת, על ידי מילים שורטות.
והשאלה המתבקשת האם על נשלטת להלך על קצות האצבעות באופן מתמיד?
האם תמיד צריכה היא להזהר מלעמוד במקום בו הוא כבר לא ירצה בה? ביום היא לא תיהיה חלק מחייו אלה אפיזודה חולפת.
והאם שולט ראוי צריך לחגוג את כאבה של זו שהייתה שייכת לו? של זו שהייתה חלק ממנו? איבר מאיבריו?
ופה השאלה ןהאמירה המתבקשת, כמה גועל???!!!
אני מחבקת את אותה נשלטת ובזה לשולט החוגג.
אותכם אברך בשבת חמימה ומלאת חום.
חבקו חתול הוא לא דורש הרבה בחזרה..
Painful
