לפני 10 שנים. 3 בינואר 2014 בשעה 8:45
מוזר איך שבין רגע אחד למישנהו
הוא הפך למרכז.
הוא היה הכל, בכל ומכל.
עדיין לא הייתה לו דמות רק דמיון.
לא קול לא תמונה.
רק הבטחה ענקית גדולה.
היו פרפרים הייתה התרגשות.
הוא היה קרחון ענק ואז
היא התמוססה לה
הקוביה הקטנה.
חום האלכוהול המיס אותה
ובתוך כוס הויסקי היא אבדה.
ונותרה רק הבטחה גדולה
בלי קול בלי תמונה...
תהנו להנות...
אל תאהבו לאהוב...
