עולם השליטה כה סוחף ומופלא.
כשיש התאמה הכל נפלא וזורם.
הנשלט/ת יודע/ת את מקומו/ה שם לרגליו/ה.
ידו/ה של השולט/ת מושטת לעיתים ברוך
לעיתים בכאב ענוג ומופלא.
איש/ה איש/ה נהנה/ית מעולמו/ה.
אך כשמתייחסים לכך כמו למשחק או מחזה עלוב
זה מעורר רחמים.
"כנסי לתפקיד" אמר לי מישהו.
"אני לא בסרט" עניתי והלכתי.
וזה כמו הכניסו את העולם הקסום הזה להצגה עלובה.
חוסר רצון מתערבב בחוסר ידע.
אנשים חובשים מסכות על מנת להשיג עונג רגעי.
זיונים קלים במסווה של שליטה.
הצגה עלובה כבר אמרתי
בה העולם הזה במה, אתם שחקנים, הגורל מוחא כפיים
והמוות מוריד את המסך.
יצא לי לשוחח פה עם צלקות מהלכות בגלל
חוסר אמיתות וכנות, שבמקום להאסף ברוף ועדנה
ולהתחזק רק כאבו יותר ולחינם.
אני מצאתי את עולמי ואני מחייכת חיוך ענק
חושף חיים ואושר.
ובנימה זו אומר לכולכם תיהיו מה שתבחרו להיות.
האחל לכם אושר, שמחה וצחוק.