חברה מספרת לי בבכי.
"מאמי אל תשאלי."
"מה קרה?" התעניינתי.
"השולט שסיפרתי לך? זה שרצה טוטאליות והוא לא יוותר עלי ו 24/7 ולתקופה ארווווווכה"
"כן"
"אז הוא עזב, הוא פשוט פחד, הוא לא רוצה לשמוע ממני יותר"
"ספרת לו" שאלתי.
"כן ספרתי" היא ענתה
"למה ספרות?" שאלתי
"כי הוא רוצה כנות" ענתה
והסיפור שלה הוא כזה.
בילדותה היא עברה טראומה רצינית מה שהעיר בה מחלה שנקראת מניה דיפרסיה, המחלה מטופלת היא מתפקדת רגיל מנהלת בחברה רצינית על פיה ישק דבר ויש לה חי חברה תוססים, היא חיה טוב, נראית טוב מקרינה ביטחון עצמי מפחיד.
ומה שהיא רצתה זה להיות הכלבה שלו.
זאת שתנבח למוצא פיו. היא רצתה להתקטן תחת גודלו, היא האדירה אותו בציינה שהוא יפה תואר, ונבון וחכם וכל שאר התכונות. רצתה להירמס תחת רגליו הגדולות.
והוא כשביקש כנות וקיבל פשוט סיים הכל בהודעת sms.
לא לפני שהבטיח "ספרי לי"
והיא אמרה לו "אתה תלך אם תדע."
הוא ענה "אני לא הולך לשום מקום."
והבוקר הוא הלך.
לי נשאר לנחם אותה ולומר לה ששולט טוב הוא זה שיכיל הכל גם אותה.
היא חייכה ואמרה שמשהו בו נכנס בה לתמיד ולא יהיה קל להתפשר.
ואני שואלת בעולם מטורף כמו שלנו.
שאנשים רוצים שילקקו להם את חור התחת.
שהם רוצים להשתין זה על זו.
שהם מבקשים נביחות, יללות ושאר ירקות.
שמבקשים פה להסניף תחתונים.
שמבקשים ללקק נעליים.
ועוד הרשימה ארוכה.....
האם אין מקום להכיל את הפאקינג טרוף (המטופל אגב) שלה?
חצי עולם מטופל בכדורים כאלה ואחרים, וחצי השני זקוק לטיפול אך מתכחש, מה יותר גרוע?
אם יש פה שולט שרוצה לעודד בשיחה טובה (לא יותר מזה כי היא קצת רוצה לנוח) שיגיב.
מבורכים תהיו, וגם אתה.