הכל מים

מצאתי את עצמי בין החברה הכי טובה לבין חבר שלה שהפך לידיד קרוב.
אנחנו יושבים על המיטה שלו, לבושים חלקית.

שניהם כל כך יפים, כל כך מתוחים. אני מתסכלת עליו וכבר רואה את עיניי התאווה האלה, כאלה שיש לגברים ברגעים שלפני החדירה, אני מבינה שהוא כבר מוכן ומזומן.
הסתכלתי עליה, ידעתי שהיא תפחד. התקרבתי אליה ולחשתי לה "תעשי מה שאני עושה...".
נישקתי אותה, תחילה נשיקה קטנה על השפתיים, לתת טעימה. אחר כך הצמדתי את שפתיי והחדרתי לשון, מרגישה את החום שלה. נושכת קלות, היא עוצמת עיניים, מתמסרת לי.

התרחקתי והורדתי את הגופיה שלי. היא מסתכלת עליי, נבוכה, אבל עושה כמוני וחושפת זוג שדיים אלוהיים.
תמיד תהיתי איך הם יראו והינה הם עומדים זקורים לפניי, אני כבר מתחילה להתרגש..

מתנשקות שוב. אני שולחת יד לשד השמאלי ומתחילה לחפון וללוש בזמן שהיד השניה מלטפת את כל גופה ומצמידה אותה אליי. היא אוזרת אומץ ועושה כמוני.
כשהוא רואה את המתרחש מולו הוא לא יכול להסתיר את הבליטה היפה הזאת בבוקסר. אני יכולה לשמוע את הנשימות הכבדות שלו.

אני לא מתאפקת ומכניסה את ידי לתחתוניה התמימים. היא גונחת, אמנם בשקט, אבל זה כל כך מתאים לה. נוגעת באזור האסור הזה, שהרבה גברים רק חולמים להגיע לשם, מרגישה את הרטיבות שלה, את החום, את הדופק.
מחדירה אליה אצבעות שובבות ומתחילה בעונג האמיתי. בו בזמן תופסת את שיערה ומנשקת אותה בלי רחמים.

הוא לא יכול כבר לחכות ונעמד מאחוריה, מנשק את העורף, עובר לאוזניים, יורד לכתפיים, מנשק ומלקק, שואף ונושף..
ידיו תופסות את מקומן על שדיה ומענגות את פטמותיה.
היא גומרת, אני מרגישה את זה, היא מגיעה לשיא. תופסת אותי חזק, רועדת, עוצמת עיניים, גונחת (בשקט)
ולבסוף ראשה נופל על כתפי, שיערה החלק והשחור מלטף את עורי ואנחנו מתחבקים, שלושתנו.

אמנם היא לא באמת היתה הפגישה הראשונה עם אדם מהכלוב, היא השניה, עדיין הרגישה לי כמו הראשונה.

מתקשר ואומר "אני כאן".
"אני יוצאת", מנתקת את השיחה בחיפזון, לוקחת את התיק ואומרת שלום יפה להורים.
מתרגשת, חוששת, אני עולה במהירות במדרגות.
רואה את המכונית שלו ואותו שעון על צידה. אני מתקרבת יותר והוא קולט אותי, חיוך רחב התגלה לעיני. ואני מחייכת בחזרה.

ניגשת אליו. הוא שולח את ידו ומצמיד אותי אליו ונושק לי ארוכות.
הלב שלי מאיץ, הידיים רועדות לי, והשפתיים מתמסרות.
שוב חיוכים, מבטים נוקבים. "שניכנס?"
נכנסים לרכב, אני נושמת את ריח הבושם שלו, ריח משכר. לא מורידה את עיני ממנו, בוחנת כל תנודה בפניו. מתפללת שיהיה לנו ערב מוצלח.

לאחר הליכה עם ידיים שלובות, הגענו ליעדינו - פאב ירושלמי.
אני לא מפסיקה לחייך, נבוכה, מתרגשת, מבקשת ממנו לספר לי חוויות, סיפורים, ריגושים.
והוא מספר. הוא מסוג האנשים האלה שמדברים עם הידיים, כאלה שכל מה שיגידו לך אתה תאמין.
והאמנתי.
הבירה טובה והמוזיקה עוד יותר.
הוא מוציא סיגריה מהקופסה ומבקש ממני להשיג לו אש. ציווי ראשון. אני מבצעת אותו בהצלחה ותחושה של מבוכה ואושר מציפה אותי.
כמו שהמטפל שלי אומר - אני מוצפת, לא שולטת על רגשותיי, נותנת להם לשלוט בי. (ואולי זאת גם הסיבה לכך שאני מחפשת שולט).

ואז בא האבל. אבל גדול. הוא -34, אני עוד מעט רק 22.
הוא מחפש את ה"אחת", ואני מחפשת אחד לאהוב.
לא אומרת שזה לא אפשרי, אבל מפחדת.

הערב עבר עם המון חיוכים, נגיעות, נשיקות.
הוא דואג להחזיר אותי הביתה, דואג ללטף את פני ולנשק אותי.
"לילה טוב כלבה"
"לילה טוב אדון"

עדיין מוצפת, עדיין חוששת, עדיין מתרגשת.

אני שוב עומדת בכיכר הזאת.
כל רביעי בערב שכבר אין אוטובוסים ואני עייפה מיום עבודה ארוך, אני עומדת בכיכר הזאת
ועוצרת טרמפים.
אני מסתכלת על נער מסכן שכבר התייאש והחל לצעוד הביתה. מסתבר שלנשים קל הרבה יותר לתפוס טרמפים. לאחר עשר דקות שאני מחכה ללא הצלחה, פיזרתי את השיער וגיליתי שהגברים הישראלים בהחלט מעדיפים שיער פזור. ומיד עצרו לי כמה וכמה מכוניות. לצערי כולם לא לכיוון ביתי.

לאחר מספר דקות נוספות עצרה לידי טויוטה כחולה, אני רוכנת לחלון ושואלת "לאן אתה מגיע?".
לאחר שהשיב כי מגיע לכיווני נכנסתי לרכב.
מאחורי ההגה ישב גבר בסביבות השלושים לחייו, שיער שחור עם פס כסוף דק בצד ראשו.

"זה לא מאוחר מידי לתפוס טרמפים?" שאל כמו כל אחד שמעלה אותי לרכבו.
"לצערי אין לי כל כך ברירה, כבר אין אוטובוסים בשעה הזאת".
"אני מבין, זאת באמת בעיה ביישוב הזה".

דקה של שתיקה מצידו, כאילו מנסה לחשוב על מה לדבר. אני מצידי מסתכלת על הנוף המדברי מהחלון ומרגישה את עיניו דוקרות אותי במבטים.

"את לא מפחדת?"
"לא" עניתי. "למה שאפחד?" שואלת אותו למרות שיודעת את התשובה מראש.
"כי את אישה, וזה מסוכן לעלות עם גבר זר לאוטו" השיב בעודו בוחן את החזה שלי.
"עדיין לא איבדתי את האמון במין האנושי. ודווקא הטרמפים הם אלה שגרמו לי להבין שנשארו כמה צדיקים בעולם הזה".

"את יודעת, אני עלול רק להיראות נחמד" אמר לפתע בחיוך שובבי.
"אתה נחמד. עצרת לי".
אני מסתכלת עליו, הוא נושך שפתיים, עיניו כאילו מחפשות משהו בקו האופק.
פתאום הוא סוטה מהנתיב ועוצר בצד הכביש.
לילה, מדבר, הוא מסתכל עליי..
"ועכשיו את מפחדת?".
אני צוחקת בקול. "לא".
אני מנתקת את החגורה ושולחת ידי לאיזור חלציו. הוא מופתע, מתבלבל, לפתע פניי קרובות אליו וגורל איברו בכף ידי.
אני מרגישה את האיזור מקשיח, עיניו מתרוצצות וסוקרות את פניי, פיו פעור ונשאר חסר מילים. הוא לא ראה את זה מגיע.
"אמרתי לך שאתה נחמד" אני עונה באדישות.

אני מתרחקת למקומי, וחושבת לעצמי שגברים מדברים הרבה מעבר למה שהם עושים.
אני שומעת את הקליק של החגורה שלו, ויד חמה על ירכי.
"את חמודה" הוא אומר.
בידו השניה מקרב את פניי ומנשק אותי, השפתיים שלו עבות, בשרניות, הוא מוצץ ותופס את שפתיי בשיניו, מחדיר לשון רטובה ומשחק עם לשוני.
ידו עולה לכיוון המקום הזה שמטריף אותי.
אני מתנשפת ומרגישה את הדופק עולה ואת הדם זורם מטה. רוצה כבר שיגיע.
הוא עובר לאוזן שלי, מנשק אותה ונושף לתוכה, נושך את התנוך ומלקק מסביב. אני סומרת כמו חתולה. ומתחילה להוציא גניחות קלות.
הוא מגיע לשם. ונותן ליטוף לא עדין בכלל. אני מתפתלת ומתנשפת בכבדות.
"מפחדת?" הוא לוחש לתוך האוזן המגורה.
אני מחייכת.

הוא משחיל ידו לתוך התחתון שלי, נוגע ומרגיש כמה רטוב שם. הוא ממולל באצבעותיו את הדגדגן שלי, משחק איתו, צובט אותו, מלטף, לוחץ.
גניחותי כבר אינן קלות, ואני מתחילה לאבד שליטה.
הוא מנשק את צווארי ונושך אותו בעודו מחדיר שתי אצבעות לתוכי.
"אה!" אני פולטת בטעות אנקה.
הוא מכניס ומוציא, דוחף אותן עוד יותר פנימה, אני רטובה כל כך ולא מצליחה לחשוב בהגיון.
את האצבעות הוא מוציא ושוב עובר לדגדגן, הוא שוב מנשק אותי,תופס אותי ולא נותן לי לזוז.
הסיטואציה הזאת היא משהו שפינטזתי עליו זמן רב, הדבר גרם לי להתרגש עוד יותר.
אני מתחילה להרגיש גל גדול מתפתח בין רגליי, מרגישה איך פטמותיי מזדקרות ומתקשות. לא היה קשה לו להבחין בהן דרך הגופיה הדקה שלבשתי.
הוא מגביר את הקצב כאילו קורא מחשבות. אני מקערת גבי ועוצמת עיניי מרגישה איך גל העונג הזה משתלט עליי.

אני מגיעה לשיא, הוא מרגיש את הרטיבות שלי ואת ההתכווצויות כנגד אצבעותיו.

לאט לאט מוציא את ידו ומתרחק ממני. לוקח לי דקה להירגע מהאורגזמה שהציפה אותי.
הוא מפעיל את הרכב שוב ועולה בחזרה על הכביש.
שתיקה.
הוא מסתכל עליי, חושב שאולי הגזים במוסר ההשכל שהטיף לי.
אנחנו מגיעים לבית שלי והוא עוצר. אני פותחת את הדלת ולפני שאני יוצאת, מסובבת פניי אליו ואומרת בחיוך
"רואה? אמרתי לך שיש אנשים טובים בעולם הזה"
הוא חייך בחזרה. "צודקת".

אני מגיעה הביתה סמוקה ומסופקת.

כשהייתי קטנה הייתי היחידה שאהבה את הביקור אצל רופא השיניים. אפשר לומר שהתברכתי בשיניים חסינות במיוחד לאור כמות השוקולד שראו.
תמיד ההכנות לפגישה השנתית היו מרגשות ביותר. הייתי מצחצחת שיניים, מתלבשת יפה ותמיד אבל תמיד לוקחת איתי מסטיק בתיק של אמא.

הוא, הרופא, היה מקסים. חיוך בוהק אחד שלו יכל להמיס את כל אנטרטיקה. שיערו היה כסוף אף על פי שגילו היה צעיר. ביחד עם העור הלבן והשיניים הבהירות הוא היה נראה כמו ריצ'ארד גיר.
אפשר להבין למה התרגשתי.

היום, כחמש שנים אחרי הביקור האחרון שלי אצלו, אותה התרגשות קיימת. אני מצחצחת שיניים, לובשת חצאית ומתלבטת בין כמה חולצות, העיקר להרשים.

אני מגיעה לרחוב, פוסעת על השביל המרוצף בדרך למרפאה שלו, נעלי העקב נוקשות באבנים אך לא עוקפות בעוצמתן את פעימות ליבי.
מחוייכת ונרגשת אני פותחת את הדלת ורואה אותו מחייך לעברי.
"ואוו המון זמן!" הוא אמר.
"כן, מה שלומך? אתה לבד היום?"
"כן, תצטרכי לסלוח לי אבל השיננית הודיעה רק בבוקר שהיא חולה. טוב בואי שבי נתחיל בבדיקה"
ובעוד שהוא מארגן את מגש הכסף מלא הכלים החדים אנחנו מתעדכנים אחד בחיו של השני.
מסתכלת על הכלים הכסופים, רואה איך הוא בודק בקפידה כל אחד ואחד מהם. הוא לא השתנה הרבה, רק התבגר, והקמטים הקטנים האלו בצידי העיניים החמיאו לו אף יותר.

אני ממשיכה לסרוק את החדר שלא השתנה הרבה מאז הפעם האחרונה, ואז אני קולטת את זה. המראה מולי. אף פעם לא הבנתי למה יש מראה ממול כיסא המטופל ועכשיו זה היה ברור כשמש כאשר המראה נתנה הצצה בלעדית לתחתונים הלבנים שלי, שכבר התרטבו ממראה הכלים החדים והחיוך הלבן שלו.


לא יכולתי שלא לשים לב שגם הוא, כמוני, מסתכל לאותה נקודה בדיוק. כשהבין שתפסתי אותו, מיד הסיט את המבט ופתח לי את הפה.
"כמו תמיד, את בסדר גמור. קצת ניקוי אבן ונסיים".
לאחר רבע שעה של ניקוי יסודי הוא אומר "סיימתי את הניקוי אבל אל תזוזי בבקשה".
לא התכוונתי גם לזוז, רציתי להיות איתו שם.

פתאום, הוא מוריד את המשענת של הכיסא וראשו ממש מעליי.
"את יודעת, אני לא יכול יותר להתאפק. אני יודע שזה נשמע נורא אבל מאז שאת ילדה את מטריפה אותי בכל ביקור שלך"
ובנסיון כושל לכבוש את יצריו, הוא נישק אותי.
היד שלו השתחלה לתוך החולצה שלי וחפנה את השדיים שלי.
פלטתי אנחה והתפתלתי מההתרגשות. הרגליים שלי החלו להצטלב לאט לאט ולהחביא את החגיגה שזורמת לי שם למטה.
"תפסקי אותן בבקשה" הוא פוקד עליי כמו רופא.
ואני מצייתת. פוסקת רגליים וחושפת לבנים שהפכו שקופים מכמות הנוזלים.
הוא מוריד את הכיסא והמשענת עוד קצת ונעמד מאחורי ראשי.
הוא פותח את הרוכסן וחושף מעליי זין ארוך וחלק, הזין הכי יפה שראיתי.
הוא מעביר אותו על שפתיי ומתאפק לא לגמור רק מהמראה שלי שם. אני עוצמת עיניים וטועמת אותו. מלקקת אותו לכל אורכו, מרטיבה אותו ומנשקת אותו שוב ושוב.
הוא עוצם עיניים ומכניס אותו עמוק לתוך הפה שלי, אפילו הגיע לגרון. הוא נשאר שם לכמה שניות ואז התחיל לנוע קדימה ואחורה ולזיין את הפה שלי שצמא אליו כבר כל כך הרבה זמן.
הוא ממהר לגמור. הזרע שלו ניגר על הצוואר והשדיים. מוציא ניירות מהארון ומנגב אותי, מנסה להתחמק מהמבט שלי שזועק "מה איתי?!".
"תעצמי עיניים בבקשה". ואני עוצמת. הוא מתעסק עם משהו שם במגש, זה מהרעשים האלה שאתה לא יכול שלא לפחד מהם. מצד אחד פחד, מצד שני סקרנות עצומה.
הוא מרים את החצאית ומוריד את התחתונים הספוגות, שם כפפות ומתחיל ללטף את הדגדגן שלי. אני מוציאה קולות קטנים שמסגירים אותי.
פתאום, רטט בלתי מוסבר נוגע בי, מגע של מתכת קרה בין רגליי. הבנתי שזה אחד מהכלים האלה שכולם מפחדים ממנו, אבל הוא הרגיש כל כך טוב.
הקולות שלי כבר לא קטנים יותר. בעוד שיד אחת מענגת אותי עם אותו כלי, היד השנייה מרימה את חולצתי. הוא מנשק את הפטמה, מלקק אותה, מוצץ אותה, ופה ושם מגניב נשיכה קטנה. המגע של כפפות הלטקס, הריח של המרפאה, הרטט בין הרגליים, הכל ביחד הביא לגל גדול של עונג ורעידות שגרמו לי לאבד את הצפון.

הוא הוציא את המכשיר וניגב אותו, מסדר אותו באותו סדר שהיה מונח עם שאר הכלים הכסופים. אני רואה שהוא עדיין עומד.
חבל לוותר על זקפה כזאת. אני קמה ומורידה את החולצה לגמרי, נעמדת מולו ומבקשת אישור להוביל מעכשיו.
"תעשי מה שבא לך, הוא שלך עכשיו"
אני מתיישבת עליו, מכניסה אותו עמוק לתוכי, הראש שלו בין השדיים שלי והוא מסניף את הבושם ששמתי במיוחד בשבילו.
הוא תופס את לחיי ישבני ואנחנו מתחילים לזוז. הניעות התגברו מרגע לרגע ופתאום בבת אחת, הוא מרים אותי, משעין אותי על הקיר ודופק אותי חזק.
מסתכלת על המראה ורואה אותו עושה אותי חזק כל כך, וזה טוב כל כך. אני גונחת ושורטת, אני שומעת גם אותו מתנשף.
ממשיכים בטירוף חושים הזה עד שהוא שוב גומר.

מזל שהפעם הבאתי קונדום בתיק ולא מסטיק

"מי הגבר שפינטזת עליו ולא העזת?" הוא שואל אותי.
"דוד שלו..." אני עונה בביישנות שמאפיינת אותי.

עומדת מול הדלת שלו, ידו של א' אוחזת בחבל של הקולר. "תדפקי" פוקד עליי.
אני אדומה ומבויישת, לחשוב שיראה אותי ככה ואת מה שהוא מתכנן לי איתו. אני דופקת ומתפללת שלא יפתח.
"רק רגע" אני שומעת אותו קורא.
שניות ספורות והדלת נפתחת. הוא מביט בתדהמה בי ובגבר שעומד מאחוריי.
"ה..היי" אני אומרת בחשש ומפחדת שמישהו מהם ישמע את הלב שלי הולם בבית החזה בחוזקה.
הוא עמד כמה שניות שנראו כמו נצח ואמר "תיכנסו".

נכנסים לדירתו הקטנה, אני מתיישבת על הרצפה בפינה בחדר ומחכה להוראות מ-א'.
א' מציג את עצמו, לוחץ לו את היד ושניהם מתיישבים על הספה.
"באנו להגשים לקטנה פנטזיה ונשמח אם תעזור לנו"
הוא שולח אליי מבט כאילו שואל אם זה נכון. ואני חרדה מהתגובה, מהנהנת.

"בואי לפה" א' קורא לי.
אני מורידה נעליים והולכת במהירות לכיוון שני הגברים שמחכים לי על הספה. מתיישבת על הרצפה ומנסה שלא להסתכל לו בעיניים.
"תעלי על השולחן, על ארבע"
אני עושה כמצוותו.
י' שהבין מה הולך פה נעמד מולי כשפניי מול מפשעתו.
"קדימה קטנה, שנינו יודעים שאת רוצה את זה"
אני פותחת את הרוכסן שלו, עדיין לא מסתכלת, מורדיה את הבוקסר וחושפת איבר זקור, קשה וחלק.
אני מתחילה ללקק, מבסיסו ועד קיצו. מנשקת קלות את קצהו ומגלגלת לשוני עליו שוב ושוב.
פתאום מרגישה יד מלטפת את ראשי, אצבעות מפלסות דרכן דרך שיערותיי.
אני מעיזה להסתכל למעלה בעוד איברו מונח על שפתיי. מבטו שליו אך אצבעותיו מתוחות ונסגרות עליי לאט לאט באיפוק.
הוא מקרב את ראשי ומכניס את אברו עמוק לגרוני, אנחנו נשארים כך ולא זזים, האויר כבר נגמר לי, אני מתחילה להשתנק.

א' שולף את אברו ומלטף את עצמו על הספה מולינו.
הדמעות מתחילות לערפל את ראייתי ואז בבת אחת הוא מוציא אותו.
"כבר?!" א' שואל אותו בפליאה. "נראה שאת לא היחידה קטנה!"
א' נעמד מאחורי ומוריד את התחתונים שלי לברכיים, פותח את שפתיי מאחור ומתחיל ללקק אותי בתאוותנות שהכרתי רק אצלו.
"אהה!" אני גונחת בטעות, יודעת שאסור לי בשום פנים. א' עוצר ומפליק לי. הכאב הזה השתיק אותי מיידית.
אני מסתכלת אחורה לחצי דקה מאשרת שהבנתי אותו. סותמת את פי ומיישרת מבט לפנים.
מולי, הזין התפוח של י', וידו מכווינה את פניי לאשכים שלו, אני מתחילה ללקק ולמצוץ אותם, עוצמת עיניים, טועמת אותו.
א' ממשיך ללקק אותי מאחורה, את הדגדגן, את השפתיים ואת כל החורים.


אחרי שנרגע מעט, י' הכניס אותו שוב לפי, אני מקבלת אותו שוב בהנאה, מתחילה להתרגל לסיטואציה.
א' מאחורי מתחיל ללטף אותי עם אברו, משחק איתי, מרטיב אותו עם הנוזלים שלי, שמיותר להגיד שנזלו כבר עד השולחן.
אני לא יכולה יותר, רוצה שהוא יכנס כבר, והוא יודע בדיוק מה אני חושבת ולכן מתגרה בי יותר.
עומד בפתח ולא נכנס, מעביר את קצהו על שפתיי החלקות, למעלה, למטה ובסיבובים.

אני מתחילה לנהום מעונג וציפייה כשאיברו של י' עדיין בתוך פי. הוא מסתכל עליי מלמעלה ומחוסר ריכוז גמר בפי.
לא הייתי מוכנה לזה, הזרע יצא ונזל במורד צווארי. א' מנצל את השוק שהייתי בו ומכניס את אברו בבת אחת לתוכי.
הוא מזיין אותי חזק, חזק מדי, נכנס ויוצא בברוטליות, מושך את החבל עוד קצת ומהדק את הקולר כנגד צווארי.

י' מסתכל בנעשה, מכנסיו מופשלים, הולך אחורה ומתיישב על הכורסה הקרובה אליו וצופה בנו. אברו מתחיל להראות סימני חיים שוב.
אני מסתכלת עליו והוא עליי, עדיין שרוי בתדהמה. מבט ממושך, אני לא שמה לב ולפתע מרגישה נוזל חם ממלא אותי.
א' יצא וניגב את עצמו.

אני מתיישבת, אני רטובה, השולחן רטוב, בלאגן טוטאלי. "תנקי כאן ותבואי למקלחת" הוא מצווה והולך לחדר האמבטיה.
י' מסתכל עליי בזמן שאני מנקה "את בסדר?", אסור לי לענות ולכן מתחמקת ממבטו. אני מסיימת וממהרת למקלחת.
הוא קם והולך אחרי, נעמד בפתח החדר ורואה את א' מסבן אותי. עובר על כל סנטימטר בגוף שלי, צוואר, כתפיים, שדיים, צובט מעט את הפטמות ובידו השנייה דוחק ידו בין רגליי. משחק איתי שוב.
ברכיי נחלשות מהתשוקה והעונג המציפים אותי. רוצה שיחדור, כל כך רוצה שיחדור.

א' מפנה את ראשי ל-י' שמהסס להיכנס. "בוא, היא בעצמה אמרה לי כמה היא רוצה אותך" הוא נכנס תחת הזרם.
מראה שני הגברים הרטובים ריגש אותי נורא, ידו של א' לחצה את הדגדגן שלי ולפתע עזבה.
הוא מרים אותי וי' משתף פעולה ומפשק את רגליי. י' הכניס את איברו לתוכי בתנועה רכה וחלקה. שיער החזה של שניהם מלטף אותי מקדימה ומאחור. איברו של א' בין לחיי האחוריים.
מרגישה את נשיפותיו של זה ושל זה. ארבע ידיים נוגעות בי, שתי לשונות מלקקות את כולי,שפתיים מנשקות ומוצצות, שיניים נושכות, אצבעות מלטפות ושורטות.
י' נכנס ויוצא ומגביר את הקצב, מרגישה שהוא לפני השיא וכך גם אני. ובדיוק כשהוא גומר ושוב ממלא אותי בזרע שלו, יד נשלחת וצובטת את הדגדגן הורוד והנפוח שלי וגורמת להתפרצות האורגזמה שכל כך ייחלתי לה.


אנחנו מתנגבים ומתלבשים וחוזרים לסלון. אני מתיישבת על הרצפה בין רגליו של א', מקבלת את הקולר שלי שוב והוא מסרק את שיערי.

"אני צריך שמישהו ישמור על הקטנה לכמה ימים שאהיה בחו"ל. מתנדב?"

י' מסתכל עליי ומחייך.