לפני 13 שנים. 29 באוגוסט 2011 בשעה 15:33
כל פעם מחדש. אני רק פותחת את הפה והדמעות זולגות מעצמן...
הוא שוב מסתכל עליי בעיניים הכחולות האלה שלו, ברחמים.
אני חזקה מספיק אני לא רוצה את הרחמים שלו!
זה לא עוזר... אני ממשיכה לבכות ולבכות ולבסוף כבר נשברתי,
נתתי להכל לצאת. חוסר אחריות מצדי.
תופסת את הראש מקווה שהוא מפנה את המבט ולו רק לשניה, אבל יודעת שהוא רק ממשיך להסתכל.
אומר לי משפט כבר ידוע ואני מרגישה רע עם עצמי שאני מעמידה אותו במצב הזה.
לא רוצה לבכות מולך כל יום שני 45 דקות.