נוסעת אליו, לאדון שלי. מרגש אותי אפילו להגיד את המילים האלה, ותוהה אם בכלל מותר לי?
נפגשים, מתנשקים, מתחילים את האילוף.
"תתפשטי ותחכי לי על ארבע, ברור?"
"כן אדוני" אני עונה, גופי רועד, פחד וציפייה העבירו בי זרמים.
דקות עוברות, אני בוחנת את החדר, מנסה ללמוד עליו כמה שיותר.
הוא נכנס.
"ילדה טובה שלי" - כף היד שלו נוחתת על ישבני, אני כבר מתחילה להרגיש את הרטיבות בין הרגליים. וגם הוא.
מכניס שתי אצבעות, נוגע, חופר, בוחן ולפתע עוזב.
הוא מוציא משהו מהשקית שהביא. "זה קולר האילוף שלך" הוא אומר, ומלביש אותו על צווארי.
אני מחייכת, הוא עדיין מרשה לי את זה.
פתאום תופס את הקולר ומסמן לי לבוא. הוא מעמיד אותי וקושר את ידיי לאזיקים תלויים מלמעלה. חוסם את פי ומציג לי את הצעצוע החדש שלו: מצבטי פטמות. "צריך לצלם אותך ככה" הוא אומר בחיוך.
תופס את הפטמה וכאב חד עובר בי, ברכיי נחלשות ואני מוציאה יללות קטנות של כאב.
פטמה שנייה נתפסת ואצבעותיו שוב חודרות אליי באגרסיביות. אני מתפתלת ומיללת לא מסירה את המבט מעיניו.
מוציא את השוט הראשון ומתחיל להצליף. תחילה הצלפות רכות שהתגברו מהצלפה להצלפה.
הראש שלי מריץ אינספור מחשבות שבבת אחת מושתקות על ידי הצלפה אחת חזקה.
משחרר את ידיי. "על המיטה כלבה".
אני עושה כמצוותו. מחכה לו בזמן שמוציא עוד צעצוע חדש לשחק איתי.
הוא מסכך אותי כהוגן, אבל אני גם ככה רטובה אז למה?
פתאום מרגישה רטט נוגע לי בחור הזה שלא הרשיתי עוד לאף אחד לחדור אליו. בלי לשאול, מחדיר אותו לתוכי ואני לא יודעת איך לקבל את זה. אני מתחילה להתבלבל, מיללת שיפסיק, זה כל כך מוזר.
הוא מחדיר אצבעות לתוכי. "את אוהבת את זה זונה קטנה, תראי איך את רטובה".
רטובה?, מזה?, לא יכול להיות!
רגליי רועדות כשהוא מתחיל להכניס ולהוציא אותו מהר.
"אני אהפוך אותך לזונה אנאלית ילדונת".
מציג לי את השוט השני "וזה שוט זנבות"
מצליף בי מספר פעמים, והפעם האחרונה בהחלט השתיקה את יללותיי.
הוא מוריד לי את המחסום מהפה. "מה? מה את רוצה?"
"אותך אדוני, אני מתחננת..."
הוא תופס אותי והופך אותי על הגב, מחדיר את האיבר הגדול שלו לתוכי. אני משתחררת, אני כבר לא מפחדת. הוא מזיין אותי חזק, יש לו מבט רעב בעיניים, מלא תאווה.
"תודה אדוני.." אני גונחת ומתנשפת. זרמי עונג מציפים את גופי, עיניי נעצמות.
הוא יוצא פתאום, שוכב על הגב. "תגרמי לי לגמור כלבה".
בלי להתבלבל, ממקמת את עצמי בין רגליו ומלקקת אותו כמו כלבה רעבה לתשומת לב.
מנקה את עצמי, מנקה אותו, שוכבת לצידו והוא מחבק.
"את יכולה להיות גאה בעצמך"
אני מסתכלת עליו ומחייכת.
שיעור ראשון שהשאיר לי טעם של עוד...
תודה לך אדוני.
לפני 13 שנים. 2 בספטמבר 2011 בשעה 9:44