|
|
|
לשמוע מחבר שמפורסמת מסיבה עם השם שלי
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=359131&blog_id=1686
לאחר בירור קטן, מסתבר שבטי בום זכתה בכינוי שלי - המלכה האם.
כנראה בצדק,
ועדיין - טיפ טיפה מעליב, כי המלכה האם יש רק אחת והיא אני.
לפחות יצא לי לחזור לאתר.
אחרי כמה חודשים ארוכים של עבודה קשה - בוקר עד ליל,
אני חוזרת לחיות ומחכה להצעות מעניינות...
היום נכנסתי לראות הודעות, וחיכתה לי הודעה צהובה למעלה
מנוי הזהב שלי נגמר עוד 15 יום.
מה שאומר שאני קצת יותר משנה פה...
ולגמרי הזמן לסכם את השנה הזו.
די מהר אחרי שהצטרפתי הכרתי את העבד הראשון,
שעליו גם כתבתי את הפוסט הראשון על הפעם הראשונה בדאנגן :)
הכרתי גם בחור מקסים בן 23 (מספר הקסם, הגיל שעליו אני תקועה מגיל 15)
שיצאנו שבועיים, שלושה, עד שהוא הבין שהוא לא יכול לעמוד בדרמות שלי.
אם אתם שואלים אותי, קצת לא ברור.
הרי מלכה, באה עם דרמות.
משם בא המושג דרמה קווין - לא?
בכל מקרה, היה די כיף איתו. יצאנו, ואפילו הסקס היה די טוב.
רק כשזה נגמר, שכחתי אצלו טבעת אהובה מאוד, שהוא סירב להחזיר.
מה עוד היה לנו?
הזמנתי מישהו לישון איתי כפיות, לילה חד פעמי. היה נחמד.
התכתבתי עם מישהו שגר קרוב אלי, עד שהוא שיכנע אותי שיבוא לעסות אותי.
התנאי היה בלי דיבורים.
הדלת הושארה פתוחה. אני חיכיתי על המיטה, טופלס.
הוא היה די בשוק, וניסה לכסות על זה בדיבורים.
כל הזמן הייתי צריכה להשתיק אותו.
כשהוא סיים, הייתי צריכה להזכיר לו שהוא בא רק לעיסוי, ואמרתי לו ללכת.
אחר כך, הוא לא הפסיק לחפור לי על כמה אני מדהימה ואיזה קשר מדהים יכול להיות בינינו.
הכרתי פה מישהו, שאחרי שעברנו לסקייפ, גיליתי שהוא למד איתי באוניברסיטה.
וגם ניסה להתחיל איתי פעם במסנג'ר.
היה את השכן שהייתי מעשנת איתו.
וזה ששידך אותי לאלכסנדריה שם עבדתי לתקופה קצרצרה.
ניפגשתי עם לכאורה צלם.
וגם עם לכאורה זונת קניות.
עוד שניים כאלה הבריזו לי.
היה לי מדי פעם סייבר סקס עם שולט. אנחנו נותנים הוראות אחד לשני ואז מאוננים יחד. היה לנו גם סקס מציאות מעולה. חבל רק שאנחנו גרים כ"כ רחוק אחד מהשניה.
גם הכרתי פה ידיד שמבשל לי מעולה!!!
וגם הסקס איתו טוב. אז בכלל תענוג.
יוצא, שאני חייבת הרבה סקס לאתר הזה.
והאמת, שבכלל נרשמתי בשביל הבלוג
אחרון חביב, שלא ציינתי הוא האחד שלי...
נפגשנו פה במקרה, ביומולדת שלי. גילינו שאנחנו חוגגים בהפרש של יום.
ביומולדת שלו, נפגשנו בדאנג'ן, בלי שום כוונה ותוכנית לצאת יחד.
סתם לראות אחד את השניה.
באותו ערב היה חשמל באוויר, לא הפסקתי ללטף אותו לרגע.
כשחזרנו לרכבים, הובכתי ובכל זאת שאלתי אותו אם ירצה להיות חיית המחמד שלי.
למרות היותו ונילי לחלוטין ושלא הבין מה זה אומר, הוא הסכים.
היה לנו מדהים יחד. עליות ומורדות והרבה דרמות.
מעולם לא חשבתי שיהיה לי "אחד".
כמעט התחתנתי מתוך מחשבה שזה הכי טוב שיהיה לי - זוגיות עם חבר טוב והרגל נעים.
אני מורכבת מדי. הוא הבין וקיבל את זה וגם ידע שאני לא מסוגלת להיות מונוגמית.
אז האחד שלי, היה הפתעה. שנינו לא רצינו זוגיות אבל התאהבנו מהר וחזק.
התחברנו בכל הרמות האפשרויות.
הוא איתגר אותי אינטלקטואלית, שיעשע אותי, עצבן אותי, וזרם איתי עם כל הרצונות המיניים שלי.
לשם שינוי, הייתי מוכנה להתחייב לזוגיות. להיות מונוגמית.
איתו ורק איתו.
עכשיו, כשהגעתי לשיאים שאני לא רואה את עצמי עושה עם אחרים,
צריכה להתרענן ולשכוח את החוויה המדהימה שעברתי איתו.
עכשיו, כשזה נגמר,
וגם המנוי
כנראה זה סימן להשאיר הכל מאחור ולקחת הפסקה מהעולם הזה.
היו שלום!
כבר אחרי ארבעה ימים רצופים של 11-13 שעות עבודה ו 2-4 שינה בלילה.
מתלבטת אם ללכת לישון "מוקדם", או לחפש מישהו שיבוא לעסות לי את הרגליים....
כל הגוף כואב,
והנפש עוד יותר.
מה יהיה?
בהמשך לפוסט הקודם שכל כך אהבתם....
http://a6.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/430979_4600509093449_143291354_n.jpg
כי אתמול בדיוק כשפניתי, ברמזור לידי שהתחלף לירוק היה שוטר שהסתכל עלי מוזר...
ובכל זאת, אני בחורה טובה ושומרת חוק :)
יום קיצי וחמים,
אבל עדיין לא צריך חייב להדליק מזגן.
מעדיפה לפתוח את שני החלונות
ולתת לבריזה שמגיעה מהים להעיף לי את השיער.
אני תקועה בפקק הזוי באמצע העיר.
בד"כ מניחה את רגל שמאל על הכיסא,
עכשיו, עם הבריזה והפקק,
פשוט מיישרת אותה ומניחה אותה על החלון,
עוברת על הקרסול
מלטפת, מוציאה את השערות הקטנות שנתקעות מתחת לעור,
עוברת על הלק שמרחתי הבוקר,
עם הגוון האדום המדויק שלקח לי כל כך הרבה זמן למצוא.
לא אדום עם טיפה בורדו, לא אדום עם טיפה ורוד.
אדום מדויק, בוהק.
חוזרת ועוברת, על הקרסול, ושוב על הציפורניים.
מתענגת על הרגל היפה שלי.
הפקק משתחרר,
ואני נוסעת לאיטי לאורך השדרה שממנה אני יוצאת הלאה לדרכי.
פתאום אני מבחינה שהרכב שנסע מאחורי בפקק ממשיך אחריי.
לא מנסה לעקוף, למרות שאני לא ממהרת.
שמה לב שהוא מטה את הראש,
כאילו מתמקד ברגל שמונחת החוצה מהחלון.
לא יכול להיות...
יכול להיות?
נבדוק. נוסעת יותר לאט.
מכוניות אחרות עוקפות אותי.
אבל הוא, נוסע בקצב שלי. שומר על מרחק אחיד.
לא קרוב מדי, כדי לא להתנגש,
אבל גם לא רחוק מדי - כדי לא לפספס את המראה.
אני תוהה לעצמי איך זה נראה מאחור.
כף רגל,
מציצה מהחלון.
בלי פנים, בלי גוף.
רק כף רגל,
ציפורניים צבועות אדום בוהק.
אחרי עשר דקות נסיעה,
הבנתי שאני יותר מדי זמן באתר הזה
והפסקתי להתבונן אחורה.
רק בכניסה לשכונה,
התבוננות קטנה אחורה.
הוא,
עדיין היה מאחוריי
😄
מילת אזהרה - פוסט ונילי לחלוטין!!
אחרי הלילה הקודם שלנו יחד, הייתי בטוחה שלא אשמע ממנו שוב.
הייתי שפוכה, גמורה, מעוכה.
לא יודעת איזה חומר הוא נתן לי לעשן,
אבל מה שבטוח, זה עשה לי לא טוב,
כי הקאתי על עצמי, על הרצפה, וכמעט על הנעליים שלו.
הוא היה ג'נטלמן כראוי.
אבל לראות אותי ככה, אחרי חצי שנה שלא נפגשנו,
ואחרי הבילט אפ שנצבר....
לא ממש הדבר הכי סקסי.
אבל שבוע אחר כך,
בתירוץ של טלויזיה 3D,
(שאני באמת התלהבתי לראות),
הגעתי אליו לדירה.
אני עישנתי קלות,
הוא עישן כל כך הרבה,
שבאמת לא חשבתי שיהיה סקס
(איך יכול לעמוד לבן אדם אחרי שעישן לפחות 6 או 16 קטנות??)
אבל איכשהו הגענו למיטה.
וג'נטלמן הוא ג'נטלמן, מתחיל בי.
מעסה לי את הדגדגן בהחלטיות, אבל בביטחון.
יודע מה הוא עושה.
מפנק ומענג, ומחכה לרפיון השרירים שאומר שהגיע הרגע.
ואז תורי הגיע.
ואני כבר יודעת שהקטע שלו זה שהוא מת, אבל מת על זה שיורדים לו.
אז אני מתחילה.
אבל הפעם הוא מניח לי את היד על הראש.
וזה,
big NO NO
אז אני מנערת את הראש
אבל הוא כאילו לא מבין
ושוב מניח את היד
אז אני מסלקת אותה
ואחרי שתי שניות היא חוזרת
ואני מתעצבנת
אז לוקחת אותה,
ושמה אותה מתחת לשלי
אבל שם זה לא נגמר,
כי הוא גם זורק הערות
ואומנם אני לא נותנת את כל כולי,
כי אני מעושנת וקצת שפוכה
אבל הרעש של הדיבורים שלו מזמזם לי ברגע
עוד, ויותר עמוק, ותרטיבי
ואני שומעת את זה, ומתעצבנת
אז אני מתיישבת, ושואלת אותו אם הוא רוצה לעשות את זה במקומי
והוא מחייך
ואני ממשיכה
אבל גם הוא
ואני שונאת את ההערות
ואני יודעת שאני אמורה לחייך ולהמשיך
כי בסך הכל הוא נחמד
ואני רוצה שהוא יזיין אותי
כי חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן
ואני יותר שהסקס איתו יהיה מעולה
אבל בתוך תוכי, אני בוערת
כי לי לא מעירים
ואני חושבת לעצמי, אומנם , פה אין משחקי תפקידים
אבל מלכה היא מלכה
ואני הרי לא מוכנה לקבל יחס כזה
ואז אני לוחצת בעדינות על הביצים
והוא שותק לשניה
אבל אז ממשיך
אז אני מושכת ולוחצת קצת יותר חזק
בלי להחזיק בבסיס, אני רוצה להרגיש רק את הפה שלך
אז אני לוחצת עוד יותר חזק
וממשיכה
והוא בשוק אז אני מרוויחה כמה שניות של שקט
אבל הוא לא לומד
ואז הוא אומר - נו, עמוק יותר, מה יש לך
ואז משהו בראש שלי מתפוצץ
ואני לוחצת ממש חזק
והוא מחטיף לי סטירה
אני באה לקום וללכת.
אז הוא מחבק אותי
"נו, מותק. שום דבר לא שווה שתרגישי רע".
אז למה אתה מעצבן?
ולמה אלימות?
"לא יודע, חשבתי את בקטע"
אז אני לא, ותפסיק לעצבן
ואז השכבתי אותו, והרמתי לו את הרגליים
וניסיתי לדחוף לו אצבע
עד שהוא נלחץ בטירוף
"נו, בבקשה, אני לא אוהב. סליחה".
ככה יותר טוב.
אז ירדתי לו עוד קצת ואז הוא שאל אם לגמור.
מה אתה אומר?
"שאני רוצה לזיין אותך"
אז למה לעזאזאל אתה מחכה??
ואז הוא עשה משהו שאף אחד אחר לא עשה איתי
ושינה תנוחה.
לא התחיל ממסיונרי, לא ניסה שאהיה מעליו,
אלא מראש, התחיל אקרובטי.
וזיין לי את הצורה!
זה היה כל כך נעים .
באיזה שהוא שלב, הוא ניסה לחדור מאחור.
אמרתי לו שלא.
"אבל את אוהבת"
לחדור, לא להיחדר
"אבל בא לי"
רק בגלל שסירבתי
"נכון"
ואז, ברגע הזה ממש,
קלטתי,
שהבחור הזה, הוא אני.
בד"כ, אני זו שמזיינת, אני הטובה בסקס
והאנשים שאיתי מתענגים על הסקס איתי.
הפעם אני עם מישהו שהוא שווה לי ברמת המעולות בסקס,
ואני יכולה פשוט להירגע ולהנות
וזה אדיר.
איזה כיף זה לשכב עם מישהו שטוב כמוני בסקס.
חוץ מהסוף.
אכזבה מרה.
כשגומרים, רק רוצים להסתובב ולהירדם.
זה טבוע בנו גנטית.
אבל הוא התחיל לדבר ולקשקש (הוא טען שהוא לא כזה, אבל כל הגברים אומרים את זה ואני פשוט לא מאמינה לכם)
ולא נשארה לי ברירה מלבד להתלבש ולברוח הביתה לפני שהוא יחפור לי חור בגולגולת
ולא יכולתי לתת לזה לקרות...
אז המחיר היה חייב להגיע מיד.
כשקבענו בצהריים, מיד חישבת כמה שעות תהיה איתי.
צחקתי ושאלתי אם אתה בודק אם משתלם לך לבוא.
אמרת שאתה רוצה לבלות איתי קצת זמן איכות,
ובאותה נשימה גם ציינת שהפעם אתה לא רוצה שנשחק,
רק שנהיה יחד.
בלי שאזיין אותך. בכלל, בלי תחת.
אז באת.
והיה הכי כיף בעולם, ורק צחקנו והיינו.
ואז קצת שיחקנו בינינו.
וקרה מה שקרה.
וכמה שנלחצת מלראות אותי חלשה,
ומיהרת לחבק אותי, ולהכיל אותי,
ופיספסת לראות שאני כבר בסדר.
ולא ידעת איך להתנהג.
ואני רק ביקשתי שתחזור להתנהג רגיל.
אבל אתה היית בשלך.
אחוז אמוק, בטירוף, מפוחד, מאוים מהצד השני שלי.
פתאום הייתי שברירית בעיניך,
למרות שכבר ראית אותי בוכה בעבר.
לא ככה, לא מהסיבות האלה.
ולא מצאת את עצמך פתאום.
ואני התחלתי לכעוס.
עד שברירית.
אז אמרתי לך לעמוד על ארבע.
וביקשת לא בתחת.
אבל צייתת מיד
ובזמן הזה התכופפתי מתחת למיטה כדי להוציא את תיק ההפתעות שלי,
וידעת מה המשמעות.
ושוב ביקשת לא בתחת.
אז החטפתי לך אחת.
והתחננת גם.
ובזמן הזה, התחלתי להוציא את הדברים.
ואתה מתחנן, מזכיר שמהבוקר ביקשת שלא.
ואז אני מניחה לך את הקולר על הצוואר,
ואתה מבין שזה התחיל, אתה לא יכול לעצור את זה יותר.
אתה עוד מנסה לבקש, למרות שכבר לא באותה נחישות.
הפלאג הגדול בחוץ. זה שאף פעם לא השתמשנו בו.
אני שמה חומר סיכה, וחודרת באלימות, שלא כמו בדרך כלל,
בלי הרוך והאהבה שאליהם אתה כל כך רגיל.
ראית את הצד החלש שלי?
עכשיו תשלם על זה.
בכדי שיתאזן,
אתה תרגיש את את הצד האכזרי שלי,
זה שעוד לא פגשת.
אני חודרת אליך חזק,
בבת אחת,
וכל גופך רועד.
אתה מאוים.
ואני מכריחה אותך לומר שאני אכזרית.
"כמה אכזרית?"
"אכזרית מאוד"
ואתה, מה אתה?"
"צייתן"
"והומו!!"
ובגופך חולפת צמרמורת, הרי אמרת שלעולם לא תאמר את זה,
המחשבה על זה מרעידה אותך, אבל הכאב שובר אותך
"אני הומו".
כואב, כואב לי - תוציאי, בבקשה, תוציאי.
אתה מתחנן, על סף בכי.
אז אני מחכה עוד רגע, ומוציאה.
בטוחה שעוד רגע תכעס,
על האלימות, על הכאב.
הרי אתה בוטח בי תמיד, והכל מסתמך על האמון בינינו.
אבל ברגע שיצאתי, אמרת תודה. תודה שיצאת.
נשכבתי לידך, ושוב אמרת תודה,
והצטנפת לתוך החיבוק שלי.
נישקת אותי ואמרת תודה.
והסתכלתי עליך, ותוהה - לאן נעלם הגבר החזק שלי ומה עשיתי לו?
ולרגע התחשק לי לנער אותך -
לאיפה נעלם המרדן הספקן שהיה מעיר לי ולא מקבל את זה ועוד אומר תודה?
מצד שני, כשאתה שלי, אתה כזה.
כל כך מכור אלי, כל כך שפוט.
כל כך סמרטוט, שאתה אפילו לא מסוגל לזיין אותי.
שאלו אותי פה, אם אני עדיין בעניין השליטה, כי לא כתבתי תקופה ארוכה,
כי בשיחה איתי לא כל כך נשמעתי "שולטת",
כי היה נשמע שהשליטה איתי זה רק לפי מצב רוח.
כי כששאלו אותי מתי הפעם האחרונה שעשיתי קינק לא ידעתי לענות, או שהשתשובה לא מצאה חן בעיניו.
העניין הוא, שזה מאוד משתנה אצלי.
כשאני עם גבר, יכול להיות שהוא לא יעורר בי שום רצון לשלוט עליו.
יכול להיות שהאישיות שלו תהיה כל כך מרצה שבכלל לא ארצה להיות שולטת איתו.
זה יבוא לו טבעי, שלא ארגיש צורך "לשחק".
אולי אהיה דומינטטית במיטה או בחיים, בהיותי כזו, אך לא במידה קינקית המתחייבת מהכינוי שלי.
או שהוא יהיה מרצה ברמה כזו שזה יהיה הכי טבעי שזה יהיה מערך הכוחות בינינו.
ואולי אהיה עם גבר כזה עקשן ומאתגר שארגיש צורך מיידי להכניע אותו.
להשתמש במבט הידוע לשמצה שלי. ובכלל, לשחק את המשחק, ולא רק במובן השליטה הקינקי, אלא גם להיות כלבה מניפולטיבית כמו שרק אני יכולה להיות.
כמובן שזה לא תלוי רק באישיות הגבר.
הרבה תלוי בכימיה שלנו. ולא רק בכימיה המתבקשת מבחינת משיכה.
יכולה להיות משיכה חייתית. אבל לא כזו שהיא משיכה של שליטה.
אי אפשר לכמת אותה, או לשיים אותה.
אבל יש משיכה מיוחדת שקשורה לשליטה.
כזו - שפשוט בא לי לקחת את הראש הג'ינג'י שלו, ולדפוק אותו בראש המיטה, רק כדי להראות לו מי יחליט מי הקובע פה.
ולא רק בגלל שהוא קטן ממני בשש שנים.
נגיד.
וגם במצב רוח שלי. לפעמים בא לי לפנק וללטף ולדאוג, כמו אמא דואגת, במובן השולט והדואג. ולפעמים כמו ללטף חיית מחמד, בלי דיבורים. ולפעמים, סתם כמו חברה דואגת. ולפעמים סתם בא לי להיות.
ולפעמים בא לי להסיר את המסכה, ולא להיות בתפקיד. וזה הכי קשה להיות כשאני צריכה להיות "שולטת".
אבל איכשהו, כשאני עם נשים, תמיד, אבל תמיד,
אני מוצאת את עצמי מתחילה בעדינות, עם החיבוקים והנישוקים
אבל שניה אחר כך מתה לזיין להן את הצורה חזק וכואב, הכי אלים ומשפיל שיש.
אין, נשים, תמיד, מוציאות ממני את השולטת הכי רעה שבי.
אפילו בשיחת טלפון, כשאנחנו קובעות דייט, אני מאיימת שאם היא שוב תדחה, אני אכרות לה את הפטמות עם מזמרה.
וזה הורג אותי.
איך אני, פמיניסטית רדיקלית, מכבדת ואוהבת נשים,
לא מסוגלת לראות שמשפילים ומבזים נשים,
עושה את זה בעצמי ונהנת מזה בטירוף?
שלמרות שכל כך כאב לך,
ביקשת עוד,
רק כי ידעת שאני לא סיימתי.
ידעתי שהחור שלך שורף,
שאתה רוצה לסיים.
הסשן היה ארוך ואינסופי,
כל כך כאב לך,
נשכת את השמיכה,
ושאלתי אם להפסיק,
אבל הייתי כל כך חרמנית,
ורק רציתי לזיין עוד ועוד.
ואתה מכיר אותי כל כך טוב.
אז התחננת לעוד.
אמרת שאתה זה שרוצה עוד.
ספגת את הכאב.
הכל כדי לרצות אותי.
וזה כאב. אני יודעת.
וכמה מתוק היית,
מתאפק עם כל חדירה.
מתאמץ לא לגנוח בכלל,
רק כדי לתת לי את התענוג של לזיין,
בלי לדאוג לך.
איזה ילד טוב נהיית,
כמה גאווה גרמת לי.
לפעמים כשאני חושבת כמה ויתורים אתה מוכן לעשות בשבילי אני נדהמת.
לא מאמינה איזו דרך עברנו יחד.
מגבר מאצ'ו עקשן מעצבן ומרדן רק בשביל העקרונות שלך,
הפכת לילד הטוב, החמוד והצייתן. שלי.
שנלחם.
גאה בך.
ואוהבת.
לא יאמן שאני מפרסמת פעמיים ביום אחד,
אבל זו פעם ראשונה שהתחברתי לצט, כיון שאני לרוב על מאק ולראשונה על מחשב עם מ"ה של בני אדם רגילים אז יכולתי להיכנס לצ'ט לאחר שקיבלתי סופסופ הצעה מעניינת ראשונה באתר.
בכל מקרה, זו שיחה אמיתית שהתנהלה שם, ביני לבין בחור עם כינוי שמתייחס למראה של האישה.
ואם קראתם אותי או דיברתם איתי אי פעם, אתם כנראה יודעים שאי שם בתוך ליבי חיה בחורה מאוד מאוד צינית שלא יודעת לדבר רגיל כי אם בחידות, שנינויות ושירים.
והרי היא לפניכם, רק משום שלא יכולתי להשאיר את התענוג לעצמי בלבד:
XXX: לילה טוב נעים לראותך פה
המלכה_האם> תודה תודה
XXX> איזה חיית מחמד מחפשת
המלכה_האם> איך אתה יודע שאני יפה? [ הערת המחברת - שוב, הכינוי מתייחס למראה]
המלכה_האם> ז"א,מאוד. אבל עוד לא ראית אותי
XXX> יש רשימה בצד שמאל מי פה
XXX> למה
המלכה_האם> מה למה?
המלכה_האם> למה כובע?
XXX> לא ראיתי אותך אבל כרגע רשום שאת בצאט
XXX> מס' טלפון שצונזר מפאת צנעת הפרט
XXX> רשום כללי ולמטה שמות
המלכה_האם> בחור בלי הומור ששולח לי את המספר שלו
המלכה_האם> אוי, אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה עצוב
XXX> למה בכיייף
XXX> יש הומור
המלכה_האם> תדפיס את השיחה ותבקש מאיש מבוגר שיתרגם לך
XXX> מתנצל אים ניפגעת
המלכה_האם> אני יכולה לפרסם את זה בבלוג שלי, כמובן בלי המספר שלך
המלכה_האם> חלילה
המלכה_האם> אני לא נפגעתי בכלל יקירי
XXX> תתקשרי לא תתחרטי
אחרי זה הוא הסביר לי שהוא לא יכול לבקש מאיש מבוגר לתרגם לו כי הוא בן 43 בעצמו.
בסופו של דבר הסברתי לו איפה הוא טעה, ואיך להבין כיצד יש לפנות ל"מלכה" על פי הפרופיל שלה.
אני מקווה שעזרתי לו.
בתמורה, הורשתי לפרסם זאת בבלוג. כי זו באמת פנינת רשת אמיתית.
אין אני כזו מהממת! באמת, אין עלי.
וגם עליכם.
יואו, אני מתה עליכם אנשים! מתה, מתה עליכם.
הרגתם אותי היום, ואין ספק שאני הולכת לישון מחויכת
