לפני 8 שנים. 17 בדצמבר 2015 בשעה 7:28
ואני יכול לשמוע אותה בלילות מייבבת בחשכה, מכרסמת עם הפה שלה פתח בכלוב, מוצצת עם קנה בריאות, מוצצת את המיץ לעצמה, חפיסות ממתקים מפוזרות על הכוננית ליד המיטה, אשדות בדלים גודשים שלוש מאפרות... כל הגשרים נשרפו... אין כלום מלפנים... דרך ללא מוצא... הנה הם... זהו זה...ולא הכי מתאים לי עכשיו צו מילואים, והיא שואלת אותי איפה לכול הרוחות מאשפזים בעיר הזאת רוחות רפאים...
אוי נעמי מתי תסיימי להתאבל על אימא שלך? היא מזמן כבר מתה בשביל החיים האלו, אבל את דורכת לעצמך על הלב, ממשיכה לדרוך לעצמך על הלב...
וכול יום מחדש את דורכת לעצמך על הלב, איפור צעקני מרוח בגסות על פניה כדי לכסות את סימני המכות, וכשהיא פותחת את פיה אפשר לראות את הלשון מתרוצצת בפנים, וזה יכול היה להיות כל כך פשוט וטהור וזך, אוי נעמי מתי כבר תפסיקי להתאבל על אימא שלך ?
וכול הרחוב שלי, רחוב שפריץ-חיים במורד דרך-החתחתים בואכה סמטת הדמעות-הראשונות, כול הרחוב הזה מלא בבתים חסיני חיים, אנטנות נוסקות לעבר שמיים סתמיים, וכולם פה סוגדים לאיזה אל מרבה-רגליים של גועל וכסף וכיעור, וזה סיפור מהתחת פה בגובה פני הים...
והרופא אומר לנעמי "הטיפול הוא סימפטומטי", או בלשון פחות מקצועית: אין טיפול, וכול הילדים בתחנה שמחכים לטרמפ מצטופפים בבעתה בבקתה, ונעמי בת התמותה שואלת אותי מי אתה, מי אתה ?
אני ילד פראי, נעמי, אני פסיכיאטר תרבותי, אני סקס מאנייק קטיפתי, תמיד הייתי יתום וגם כשעוד היו לי שני הורים נאלצתי לגדל את עצמי, אני גבר אלפא אשכנזי ואינטלקטואל מזרחי, אני עורב שחור עם עלה של זית ואני יונה לבנה שעוד תעלה לכם באש את כול ערי הקייט, אני ימי פומפיי האחרונים ונביאים ראשונים, טווס חולמני ואסיר בטחוני, אני סרטן כפול עם הזריחה עקרב גמול עם השקיעה ותאומים שאול בהפסקות שבין ההזיות, אני שולט בין-ערביים נשלט בשוליים מתחלף לעת-רצון ואחר לעת-לצון, בגלל כול הבלגנים שעשית לי אני כבר לא-בעסק, אבל רק כשהעסקים פתוחים ורק אם יש לי חשק, אני מפתח לחגורת-צניעות בלי מנעול אבל הלב שלי כל כך חם שזה כבר cool, אני שפוי עד כדי טירוף ומטורף עד כדי שפיות, אני נשאר חיובי גם כשאני שלילי ואם יש פה מישהי בשבילךָ חייבת להיות גם מישהי בשבילי, אני לסבית מיליטנטית ושרמוטה אקסטרווגנטית, תמיד הייתי יתום נעמי, וגם כשעוד היו לי שני הורים נאלצתי לגדל את עצמי, ואני ילד פראי, אני ילד פראי אמיתי.
בוקר טוב בוקר אור, יום חדש