סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עובר

אחד ועוד אחת
לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 6:54
אתמול בערב הלכתי לפתיחה החגיגית של תערוכה של אחד מחבריי, צייר נאה ורב-מעללים, שהתקיימה באיזו גלרייה ל"אמנות עכשווית" בקריית-המלאכה בתל-אביב. כמו שאני מחפש את הכניסה הנכונה לבניין, מתברר לי שהרחוב הזה מאחורי שוקן הפך להיות המעוז החדש של עלמות-החן הקוקסינליות של ת"א. אחת מהן, איזו בובה שרירית שני מטר מינימום, עם איי.קיו גבוה במיוחד, קטע בכלל לא נדיר אצל קוקסינליות, תדעו לכם, שהייתה לבושה כמו איזה כהן דת אצטקי חצי ערום, עם עיניים ירוקות ושיער שחור, ניגשה אליי בחיוך פתייני ושאלה אותי: "חמוד יש לך אולי סגרייה בשבילי ? אני מה-זה מתה פה משיעמום..." ( ככה הן בודקות אם אתה בעניין כשהן מחפשות קליינטורה)
גידיי צוארה היו מתוחים כחישורי פלדה, והיא נראתה לי כמי ששייכת לקאסטת הטמאים באחת ממדינות ערב. " בובה תביני אותי, " עניתי, "יש לי יותר מדי עכבות בשביל העניינים האלו ואני גם לסבית מיליטנטית," אבל גלגלתי לה איזו סגריה ואמרתי לעצמי, "יה אלוהים איזה בחור לעניין זאתי ושרמוטה דה-לוקסוס."
רצתה ההמשכיות ומעבר לפינה הגיחה אחת מחברותיה כשהיא ממלמלת "אוף למה בכלל בזבזתי את הזמן שלי עליו, חתיכת הומו עלוב וגס רוח וקמצן משהו פחד..." ואז הסתכלה עליי בשובבות ואמרה לי, " בייבי רוצה לשמוע בדיחה מקצועית? "
" בכיף ממי, לכי על זה..."
"אז היום בא פה לשכונה איזה יהודי צרפתי חסר מעצורים, מגשש סביבי כמו כלב צייד, השטרונגול הקטן שלו פועם בטירוף ומרוב שהוא בלחץ ושונא את עצמו אני יכולה למדוד לו את הדופק מהצד השני של הרחוב. והוא מתנדנד אליי בחוסר יציבות, כנראה שתה יותר מדי, מריח כמו הצרות שלי. מותק, אמרתי לו, תבוא איתי אני אתן לך און-דה-האוס חוקן חינם וערכה לקטימת טחורים... אוי זה פשוט נורא...מהפחת אל התחת..."
ואז היא פונה לחברתה ואומרת לה, " אוי ספיר את כזאת חכמה, תדעי לך שגם אני החלטתי שמהיום אני יוצאת לעבודה כשאני משאירה את הדבר האמיתי בבית. כי זה ממש טירוף ללכת ככה לעבודה עם הגוף היפה שלך ולהתגרות בגורל... חבל לי עליו..."
"עדיף כבר איזה ג'וב צנוע וחוקי, אה בובה ?" אמרתי לה.
"כן," היא עונה לי, " אני באמת חייבת דחוף איזה אבא'לה עשיר."
ואחרי שהיא מצצה מהסגרייה היא המשיכה באותו טון של מי שכבר מזמן השלים עם גורלו, "מה שאישה צריכה לעבור בביזנס הזה, חבל לך על הזמן, כול יום לומדים משהו חדש."
"החיים הם באמת בית-ספר, " אמרתי להן, " אבל בית-ספר די מוזר. כול תלמיד לומד בו משהו אחר... "  (:
 
כן, תל אביב...היכל החופש והאחווה...דם נקרש של זיבה אדומה על המדרכה, וריח האגוז המתוק של תשוקות נעורים עייפות... 
אחד מהציורים בתערוכה היה של מפת-העולם שבה כול המדינות היו צבועות בשחור. נו נו, גם לי יש סימפטיה לאמנות קונספטואלית בתל אביב...
 
ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש. וסופ"ש רגוע ופרוע.
 
טאקית - חחח טווווב!(;

והייייי, אני סטרייטית אורגיניל! וכך אשאר עד יום מותי!
לפני 8 שנים
FOR GOOD - כפרה עלייך טאקי, את מחט בערמת שחת. כן יירבו כמותך במחוזותיינו! }{
לפני 8 שנים
the rain song - הרגת אותי עם "ספיר":)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - היי רייני (: בחיי, 'ספיר'. לא המצאתי. זה "שם-הבמה" שלה, נגיד ככה, כי היא הרי לא נולדה 'ספיר', זה בטוח..
לפני 8 שנים
the rain song - זה מה שמצחיק. הן תמיד בוחרות שמות מצחיקים:))
לפני 8 שנים
FOR GOOD - (: כן, בהחלט ,יש בזה משו
לפני 8 שנים
aura - פור גודי גם אני למדתי בזכות חברותיך החדשות משהו חדש היום בבי"ס.
ג'וב צנוע וחוקי = אבא'לה עשיר.
איך לא חשבתי על זה קודם?
לפני 8 שנים
FOR GOOD - אף פעם לא היית טובה במשוואות, לאב (:
נ.ב - ואגב השיר שהעלית הבוקר, אמנם שלום לא היה בתערוכה, אבל מיקי גבריאלוב, שכתב לאריק איינשטיין כמה משיריו היפים ביותר, ושהיה מלודיקן בחסד-עליון, דווקא היה גם היה, ועמד בצד עם מבט די אומלל והוריד משקאות על ימין ועל שמאל (:
לפני 8 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - אוחחחח פורגודי
הזכרת לי את השותף האחרון לדירה שהיה לי לפני שהתחתנתי. הוא היה מלכת הדראג של עיר הקודש. הסיפורים והחוויות שעברתי בזכותו ובזכות החברות שלו :-))
לפני 8 שנים
FOR GOOD - כן נסי, אני זוכר במעורפל שפעם סיפרת לי כמה אנקדוטות די קורעות על הנער, שותפך לדירה, שהיה "מלכת הדראג של עיר הקודש".
שבת נהדר לאב }{
לפני 8 שנים
cיגי - אני סטרייטית .אבל לא חשבתי שכאן זאת נקודה לטובתי.......
לפני 8 שנים
FOR GOOD - את מתכוונת בכלוב בכלל, כן לאב ? כי בבלוג הזה זו בהחלט נקודה לזכותך!
ואנו שוקלים ברצינות, לאור השכיחות ההולכת-ויורדת של אותה חיה נדירה ואהובה הקרויה 'נערה-סטרייטית', לפתוח בתחרות חודשית ולבחור בכול חודש נערת שער, לבחור את 'נערת-החודש הסטרייטית', שאת תמונתה נעלה למגזין (:
ושבת נהדרת}{
לפני 8 שנים
יעל t​(אחרת) - משום מה הפוסט הזה עשה לי קצת עצוב
לפני 8 שנים
FOR GOOD - למה לאב ? הסבירי, פרטי ונמקי.
לפני 8 שנים
יעל t​(אחרת) - כי אני עובדת עם אוכלוסיות דומות ושונות ודומות (החזרה בכוונה) והחיים שלהן הכל פרט למצחיקים.
לפני 8 שנים
FOR GOOD - אה, במובן הזה יעל... כן, העולם שהן נאלצות לחיות בו הוא עולם קשה ואכזרי מאוד-מאוד.
אבל זה למה ההומור שלהן יכול להיות לעתים כה-משובח, וההסתכלות שלהן על החיים מעניינת כל-כך.
כי הומור במיטבו - כמו גם האמנות בכלל, אגב - הוא תמיד התגברות על עצב ויסורים.
לא סתם הכניעה להם, אלא *ההתגברות* עליהם.

נ.ב - אבל רק תראי יעל כמה כוחה של התשוקה עצום-ורב, ומה הן מוכנות לסבול בשבילה.
רובן הרי חוסכות ככה כסף בשביל ניתוח להטוטי-האיזמל וכול הטיפולים ההורמונליים, שהם עדיין מאוד יקרים.
ואולי כדאי גם לציין - במאמר-מוסגר - שמה שרובן משתוקקות אליו הוא לגבר-סטרייט - כלומר לגבר שנמשך מינית לנשיות, ולא לגבריות - אבל גבר סטרייט יבחר לרוב באישה, ולא בטראנס.
כלומר ישנה איזו טרגדיה שהיא אימננטית לחייהן - על הרמה של התשוקה ושל הלוגיקה שלה - ואשר תגזור עליהן איזו בדידות עמוקה מאד - טרגדיה שהן מודעות אליה, ואף-על-פי-כן מוכנות לרוב לעבור כול ויה-דה-לורוזה על-מנת להגשימה.
לפני 8 שנים
יעל t​(אחרת) - כן...ועוד כמה דברים
לפני 8 שנים
FOR GOOD - נכון, עוד כמה דברים.
הן רובן גם יאלצו מתישהו להתמודד עם התמכרויות לסמים - כי מעגל-הסמים ומעגל-הזנות בארץ הם מעגלים כמעט חופפים לגמרי. אי-אפשר באמת לחיות את החיים האלו בלי להתחיל להשתמש מתישהו.

והן כמובן ומיותר-לציין נאלצות להתמודד כול חייהן עם דיעות-קדומות פרימיטיביות, לעג וכיוצ"ב...
אבל גם כאן מה שהן לומדות לעשות עם הזמן בקשר לכול זה, הוא מעניין ומעורר-השראה.
הן לוקחות מילים שנועדו במקורן "לבזותן" - כמו 'זונה' או 'שרמוטה' או 'קוקסינלית' - ומכניסות אותן לתוך הקשרים לשוניים אחרים לגמרי- ומפתיעים לאללה לעתים - והופכות אותן למשהו שאין מה להתבייש בו.
כי הן יודעות מניסיונן שכול הגישה של "הפולטיקלי-קורקט" לבעייה הזו לא מועילה יותר מדי.
וזה מאוד דומה למה שהשחורים בארה"ב עושים כבר שנים עם כול המילים שנועדו לבזות או להשפיל אותם.
כך לדוגמא, ג'יי-זי - הראפר המצליח, כן ? - יקרא לעצמו בכול שיר כמעט "ניגר" - או ידבר על "התחת השחור שלו" וכאלה.... הוא לא יגיד לך :"פויה! אל תשתמשו בביטויים הללו! "- אלא הוא יהפוך אותם למשהו מדליק, קול.
וזה, אגב - כלומר הגישה *הזו* לבעיה - עובדת מצויין.
לפני 8 שנים
יעל t​(אחרת) - ויסבלו מאלימות קיצונית והשפלות והתעמרות ממסדית וסרסרות. מצטערת שביאסתי לך את הפוסט..פשוט האפיזודה שתארת העיפה אותי למקומות אחרים
לפני 8 שנים
FOR GOOD - לא ביאסת כלום לאב. זה דיון חשוב בעיני. אפילו חשוב מאוד.
וכמובן, שלא נדע עוד צער (:
}{
לפני 8 שנים
יעל t​(אחרת) - יש משהו במה שטתה אומר, חלקו מתוך הפנמת הדיכוי וחלקו מתוך שימוש בדיכוי כקלף חזק. מה שלי תמיד צורם במצבים האלה, שכפי שאמרת מדובר פעמים רבות בגברים ו/או נשים ברמת אינטליגנציה מאוד גבוהה שיבזו או יגחכו את עצמם רק כי הן יודעות שזאת הדרך שלהן לקבל יחס כלשהו, אפילו אם בוא משפיל ולהתאים את עצמן למה שהפנימו שמצופה מהן. ושוב מתנצלת שהרסתי כאן את המסיבה. ואגב, פוליטיקלי קורט היא אפילו לא קרובה רחוקה רחוקה שלי. זה נאמר ממקום אחר
לפני 8 שנים
יעל t​(אחרת) - שתהיה לך שהת תענוג
לפני 8 שנים
FOR GOOD - לא הרסת שום מסיבה לאב, אין על מה להתנצל. להפך.
לעתים הן אכן ישתמשו באוצר-המילים הללו מתוך הפנמת-הדיכוי. ואז זה כמובן עצוב.
אבל לעתים-קרובות דווקא, כפי שאמרתי - ומכיוון שהן יכולות להיות מאוד-מאוד אינטילגנטיות באמת - הן יעשו משהו אחר לגמרי. שכדאי להקשיב לו, זה מעורר השראה.
הן יכולות לקרוא אחת לשנייה 'שרמוטה' 'זונה' 'קוקס' וכול זה. אבל הן יעשו את זה בדרך כל-כך יצירתית, כל-כך חיננית, בתוך הקשרים-לשוניים כל-כך מצחקקים ,שהן מוציאות את כול העוקץ של העלבון מהביטויים הללו.

הן בעצם לומדות בעל-כורחן ליישם משהו עמוק מני-ים, משהו כל-כך חשוב בחיים, משהו חשוב מאוד-מאוד.
והוא שאף-אחד - אף-אחד ממש - אני חוזר: אף-אחד, אף-אחד, אף-אחד - לא יכול באמת להעליב אותנו, אלא אם כן יש בנו קול פנימי שעדיין מאמין לו.
אף אחד - אף אחד, אף אחד, אף אחד - לא יכול באמת לגרום לנו להיות מאושרים וגם לא לגרום לנו להיות אומללים.
זו תמיד עבודה-פנימית שלנו.
את מבינה יעל ?
או במילים אחרות, ובאופן עמוק, האושר או האומללות שלנו הם תמיד התוצאה של הדברים שאנו אומרים לעצמנו.

כמובן שלכולנו יש עדיין כול מיני כפתורים שאפשר ללחוץ לנו עליהם, ואף אחד מאיתנו לא נמצא "מעל" היכולת להיפגע או להיעלב, ולכן חשוב לגלות רגישות.
אבל אנחנו נעלב תמיד רק ממה שעדיין יש בנו קול פנימי שאומר לנו שהוא נכון.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י