לפני 8 שנים. 13 במרץ 2016 בשעה 13:29
הבוקר מישהי חדשה יחסית בכלוב - ומתוקה למדי, מוכרחים להודות - שעדיין מופתעת לרעה מהרמה האנושית הירודה, האיי.קיו הממוצע הנמוך, הבהמות גסות-הרוח חסרות הכבוד המינימלי (ואף חוליי-הרוח האמתיים), וכול שאר המרעין-והבישין המאפיינים חלק מהאנשים שיכולים להימשך לאתר כזה - בזבזה לי שעה שלמה בטלפון על הקיטורים הרגילים. אתם כבר מכירים אותם מצויין, הלא-כן ?
נו נו...'הנשלטים הם ברובם עם של תחמנים נצלנים ואגוצנטריים שמחפשים מלכה-חינמית ושיבריזו לך בשנייה שלא תשחקי לפי התסריט שלהם; השולטים ברובם הם ערב-רב של טיפוסים דעתניים-להחליא בעלי אגו-גברי פצוע וחבול שלא קיבל מספיק חיזוקים חיוביים בחייו והוא מקווה להירפא איכשהו מכול זה ולהרגיש קצת יותר טוב עם עצמו באמצעות הבדס"מ, ו"תרדי על ארבע כלבה ותמצצי לי" וכיוצ"ב...'
ועוד לא אמרנו כמובן כלום על חוסר-כנות, ואף לא על עמדות-פוליטיות ועל "מצפון שותת מדם " (וזאת על אף שמן המפורסמות היא שלרוב אין קשר ברור בין "המצפון" או האיכות-האנושית של האדם לבין עמדותיו-הפוליטית, שכן העמדות הפוליטיות של מרבית בני האדם הם לא יותר מאשר אוסף של התניות שהם הביאו איתם מהבית ושקיבלו חיזוק מהסביבה שבה הם גדלו. ותו-לא. )
שעה שלמה על הבוקר.
הקשבתי בסבלנות ראויה לציון, וסיפרתי לה שג'ון לנון, אחד מגיבורי נעוריי, היה אוהב לומר כך: "אני אמן. תנו לי טוּבה, ואני כבר אעשה איתה פלאים." ( טוּבה הוא כלי נשיפה מעפן ממתכת המפיק בעיקר צלילים נמוכים).
וכך, ועל אותו המשקל, עלינו לנהוג גם בכלוב או בכול מקום אחר, להחזיק-להחרות אחריו ולומר לעצמנו: "הבו לנו זיפת, ואנחנו כבר נעשה ממנו זהב." (:
וכך נאה וכך יאה.
וזה אולי המקום להזכיר שאני - בנוסף לכול שאר עיסוקיי נטיותיי תחביביי וחטאיי הרבים - הנני גם אלכימאי לעת-מצוא - נצר אותנטי לשושלת המפוארת של האלכימאים שמוצאה בהרמס-טריסמגיסטוס החכם הקדמוני.
והאתוס שלנו, האלכימאים - וכול העניין שלנו בחיים - היה מאז ומעולם לקחת זבל ואשפה ( קרי, צער כאב וייסורים ) ולהפוך אותם לזהב (קרי - שירה, הגות, סקס ונילי וסאדו-מזוכיסטי, ועונג והנאה באופן כללי יותר). וזאת אנו עושים בעזרת "אבן-החכמים", שהיא לאמתו של דבר לא יותר ולא פחות מאשר ערב-רב של תעלולים מופלאים של 'המיינד'.
והאתוס שלנו, האלכימאים - וכול העניין שלנו בחיים - היה מאז ומעולם לקחת זבל ואשפה ( קרי, צער כאב וייסורים ) ולהפוך אותם לזהב (קרי - שירה, הגות, סקס ונילי וסאדו-מזוכיסטי, ועונג והנאה באופן כללי יותר). וזאת אנו עושים בעזרת "אבן-החכמים", שהיא לאמתו של דבר לא יותר ולא פחות מאשר ערב-רב של תעלולים מופלאים של 'המיינד'.
ולעתים, ובאין ברירה אחרת, אנו גם מוצאים לנכון להשתמש לשם-כך באי-אילו ממתקים משני-תודעה משהו בנזונה (:
ואחה"צ מתוקים. ושבוע חדש וטוב.