הכל עובר

אוכל הוא אחד הדברים שמהם אני נהנה הנאה עצומה. אבל למרבה הצער אימא שלי לא לימדה אותי איך לבשל, וכאשר ניסיתי בהזדמנויות שונות ללמוד בכוחות עצמי את האמנות הזאת, גיליתי שאין לי כישרון טבעי לזה. לכן אני כול הזמן קונה לי אוכל מוכן בחוץ. לפעמים זה ממש מחריד. אני לא מצליח להבין מדוע הנערות הקדושות שלנו, במקום לפתוח חדשות-לבקרים כול מיני קבוצות-היכרות סהרוריות בפייסכוס, כדי לרכל האחת על רעותה ולרכל בכלל, לא פותחות קבוצה מוארת יותר שבה הן תעשה תורניות ותבואנה לבשל לנו מטעמים דה-לוקסוס. אוכל תיאלנדי, סיני, הודי, צפון-אפריקאי, פולני, רוסי, הכול הולך! אני נשבע לכם שכבר זכיתי להכיר כמה-וכמה נערות-כלוב עם כישרון אבסולוטי במטבח, ממש מתת-אל.

אני מרשה לעצמי להשתעשע ברעיונות האלו, כי אני לא עובד היום. אבל אני צריך להספיק להגיע לבנק לאיזה סידור קטן, ולכן אני נחפז לצאת לרחוב. תנהג בזהירות כמה ימים, אני אומר לעצמי...

בדרך לבנק, על שדרות רוטשילד, אני מרגיש לפתע איך פלא הקיום ננעץ בבשרי, ואני לא יכול לחשוב על שום דבר אחר מלבד על כך שאני יצור חי ומרגיש. 

במבט ראשון נראה מנהל סניף הבנק שלי כמו קריקטורה של יהודי. הוא נראה כמו אגס קטן ומרקד, היקה הזה, וגם אם ילבש אלף חליפות, הוא לעולם לא יצליח להיראות בעיני כמו בן-אנוש. יש לו חוטם עקמומי ועינים היוצאות מחוריהן - העיניים הכי קטנוניות ומתחשבנות שראיתם בחיים שלכם. אני נשבע לכם שאילו הייתי אישתו, הייתי אורב לו יום אחד בשקט מאחורי דלת המטבח, ואז דופק לו על הראש מחבת-סטייקים ומחסל אותו כמו ג'וק.

נראה לי שהעבודה בבנק כבר פגעה בשפיות דעתו של היקה הזה. כמו שאומרים בגרמנית: Es war so schon gewesen, קרי " זה עשוי היה להיות כל-כך יפה ". החיים האלו, אני מתכוון. גם בשבילו. אבל במקום זה הוא צריך כול בוקר להתייצב לעבודתו בבנק ו- !link um, rects um, כלומר "ימינה שמאלה, ימינה שמאלה!" אה, הגרמנים! הם תמיד ישתלטו לך על הנשמה, אם לא תשים לב.

האם כבר סיפרתי לכם שאני לחלוטין בעד להלאים את הבנקים? אני חושב שזה הרעיון הכי טוב שהיה לקארל מארקס במניפסט-הקומוניסטי. אסור בתכלית שמוסד כזה, שלא מייצר כלום ושום-דבר, אלא רק מסובב כסף, ולא מוסיף כלום לחיינו מלבד טרדות ודאגות, יהיה מוסד למטרות-רווח. הבעיה היחידה עם ההצעה הזו, כמובן, היא שנכון להיום על הממשלה שלנו ניתן לסמוך עוד פחות מאשר על הבנקים והם אפילו יותר מושחתים. אם בכלל ניתן להאמין שמשהו כזה אפשרי.

בדרך חזרה אני פוגש את הרב השכונתי שלנו, בחור צעיר יחסית שחזר בתשובה. הוא תמיד אוהב לומר לי שאם רק היתה בי קצת יותר אמונה - וקצת יותר דרך-ארץ כמובן(: - ולא הייתי בלשונו "תינוק שנשבה", הייתי יכול להיות אחושילינג ראש-כולל. האמת היא שהרבי הזה הוא שטוף-כוס. אתה לא יכול לדבר איתו שתי דקות על משהו, מבלי שמבטו יזנה אחרי איזו כוסית שתעבור ברחוב בהליכה מעכסת. " חתיכות כמוה אתה מדפדף בכול ז'ורנל," אני אומר לו, " אנחנו צריכים לסדר לך פעם איזו כוסית רוחנית יותר..." כן, תל אביב, תל אביב. הכול קורה בה. הוא כזה ימני ולאומני, שהוא גורם לי לפעמים להתבייש בכך שאני יהודי. איך רב יהודי, אני שואל עכשיו, ומבלי להיכנס לפוליטיקה כמובן, יכול לברך על מלחמות, על הרג נשים וילדים, על מעצרים בלי משפט וכך הלאה ? מה בקשר לנביאים כמו עמוס, ישעיהו, מיכה שהיו אנשי שלום ועם רגישות קיצונית לסבל של הזולת ? איפה ישנם עוד אנשים כאלו ?

כול העולם מתפורר סביבנו, וכפי שאמרתי, יש לי הרגשה שבסוף נישאר רק אני ואת אחרי שהתוהו-ובוהו ישתלט על הכול.

יותר מהכול אנחנו זקוקים היום לנפשות שמוכנות לצאת מהאינקובטור המטמטם של השיטה, ולהפסיק את הפארסה הישראלית העגומה הזו.

ההשראה הולכת ונעלמת לי, היא עלולה לחזור בעוד שעה ועלולה שלא, מוטב אפוא שאצא לקנות לי משהו לאכול.

 

צהריים יפים. ובתיאבון, כמובן.