הכל עובר

אסתרליין{טגליכט} - מכורה לסמכותיות המדעית העליונה שלך יא גודי

FOR GOOD - זה רק לטובתך ההתמכרות הזו, אורפי (:

אנה פרנק{(S.S) } - דווקא בתוך משחק התפקידים הסאדו-מזוכיסטי נקודת המוצא היא שהכאפה או הספאנק הם לטובת שני הצדדים. מי שלא מודע לזה באסה לו.
מה שכן לגבי התמכרויות אז גם המכות האלה ממכרות. לשני הצדדים. ומה שרואים פה זה מללללא אנשים בקריז לכאפה. היסטרים, נואשים, מקיאים ולא יציבים. בגלל הם ככה ;)

FOR GOOD - בוודאי ששני הצדדים נהנים מזה, אנה'לה. הטריפ הזה הוא רק מניפולציה חיננית ומומלצת ביותר. אנחנו משחקים בקלפים פתוחים...
אבל במחנות לעומת זאת - ואת, ייאמר לזכותך, הצלחת איכשהו לעקוף אותם בחייך בזכות 'עליית הגג' המפורסמת שלך, ולא נאלצת לפגוש את הפנים האמתיות של הרוע והזוועה , ובכן בהם -אם חלילה-וחס היית נופלת על איזה מנגלה או על איזה איוון-האיום וכיוצ"ב חלאות המין-האנושי - היית מגלה יחסים אחרים שבהם רק צד אחד "נהנה" מזה, נגיד ככה.
ואת כמובן צודקת בגדול. הכלוב עמוס לעייפה ואף עולה על גדותיו באנשים המתחננים לאיזו כאפה-מצלצלת ונמצאים בשל כך בקריז תמידי.
(:

אנה פרנק{(S.S) } - הוא שאמרתי - אני בת מזל ;)

FOR GOOD - (:

מתגבשת -
סוף סוף משהו שאני יכולה לא להסכים איתו.
יש חומרים שכדאי שיהיו מחוץ לחוק.
גם לגבי חומרים ממכרים מותרים
אני בעד הגבלת גיל רכישה וצמצום פרסום.
שבת שלום וגודי טיים לכולם :-)

FOR GOOD - זה רק מפני שמעולם לא למדת היטב את הנושא, חפץ, ואת לא מכירה אותו מבפנים. קראי למשל בהזדמנות על הניסוי-החברתי החשוב( והאמיץ והמורכב) שמתנהל בפורטוגל, שבה הלכה למעשה כבר אין יותר חומרים או מאכלים אסורים, אין שום צמח או פטרייה שהם "מחוץ לחוק", ולא רק שכמות המכורים לא עלתה בכלל, בניגוד לכול תחזיות-האימים, אלא אף ירדה, ויחד איתה גם יורד כול הפשע המאורגן שהיה סביב החומרים האלו, האלימות, הזנות..
את נערה יהודייה צעירה, חפץ, שעדיין לא התאוששה לחלוטין מכול נגעי ופגעי החינוך-הדתי השמרני והדכאני, אבל יום אחד גם את תקבלי שכל (:

מתגבשת -
אני באמת לא מבינה בזה, וזה לא רק החינוך
גם כשגרתי בפלורנטין בבניין יהודי ייעודי
עוד אחד ואני היינו היחידים שלא השתמשו בחומרים
הדוגמה היחידה שיכולה להביא להגבלה חיובית מניסיון אישי
היא לגבי פרסומות של סיגריות
הרי איך שמראים לי את זה בא לי לעשן, ונגמלתי
מוצא חן בעיני שלא ישימו לי את זה מול הפרצוף בטלוויזיה בסלון וכו'

FOR GOOD - את מדברת עכשיו על הבעייה של הפירסומות, חפץ, וזו כבר בעייה אחרת לגמרי. מצידי שלא תהיינה פירסומות בכלל. בחברה נאורה באמת, אני מתכוון. כול הפרסומות הן הרי שקרים ומניפולציות לפארצוף, לא רק הפירסומות לסגריות.

וכעת חפצוש הישעני עם פנייך אל הקיר, הפשילי את מכנסייך, וחזרי אחריי בקול ענוג: "פור גוד, אני רוצה לחוש את תשוקתך צורבת בכאב את בשרי, ואל תבהל מכך שאני נראית כה שבירה, כה שבירה, הבער בי גיצים של עונג, אני רוצה לטעום את האלימות הפראית הזו, שרק היא תרפאני מחוסר המנוחה התמידי שלי המרעיל את חיי ואת נשמתי, ואני יודעת שאתה עושה זאת לטובתי, אך-ורק לטובתי, כי הייתי כזאת ילדה רעה..." (:

מתגבשת -
יאי שוב אפשר לא להסכים בכיף :-)
מניפולציות או קיי, יש גם מניפולציות טובות אתה יודע.
שקרים? ממש לא. לא כי מדובר במלאכים צחורי כנפיים
אלא כי לא כלכלי לשקר.
וזה לא רק שהמתחרה יקפוץ וייתבע או יפרסם.
המטרה היא לא רק להביא לקנייה של המוצר או השירות,
אלא להביא לנאמנות ולרכישה חוזרת. אחרת ההשקעה יורדת לטמיון.
זה אומר שצריך התאמה בין המוצר או השירות למי שזה באמת מדבר אליהם.
חוצמזה יש קמפיינים חברתיים נהדרים.
וגם אומרים שכשפרסום מתחיל לעבוד, הרבה אנשים יכולים להמשיך לעבוד.

זה קשור לכך שהצעתי לך לעמוד בפינה? :-)
בכיף רק יש בעיה. איני נראית שבירה.
בעצם עוד בעיה. שמחה גם כשיודעת שהייתי ילדה טובה :-)

FOR GOOD - לאור רוח המרי והמרד שאיתה התעוררת הבוקר, חפץ, אנו "נאלצים" כעת לשים לך גאג על הפה, ולבקש ממך להקשיב ברוב קשב - לא סתם לשמוע ולתת לדברים להיכנס באוזן אחת ולצאת מהשנייה, אלא להקשיב ממש.
ממש...
הדיון בעולם של הפירסומות, חפץ, מתקשר למה שכתבתי עליו בתחילת הפוסט הזה, קרי *להתמכרות שלנו לחפצים* - לפטישיזם-האובייקטים(או הסחורות) הפאתטי הזה שהאנושות סובלת ממנו.
לא מזמן התפרסם בארה"ב מחקר שבו נעשה שימוש בשיטות העיבוד-הסטאטיסטי וניתוח-הנתונים המתקדמות ביותר שקיימות היום, ואני לא אלאה אותך, במיוחד מכיוון שאת עם גאג בפה כעת(:, אבל השורה התחתונה הייתה זו, ושימי לב טוב עכשיו:
שאם כול האנשים בעולם (גם בבנגלדש, סין, הודו, אפריקה, דרום-אמריקה וכולי) היו חיים החל ממחר בבוקר כמו בני המעמד הבינוני *הנמוך* בארה"ב - הנמוך, כן חפץ ? לא הבינוני ולא הגבוה.. - תוך שש שנים בערך לא היה נשאר יותר כלום על הפלנטה שלנו.
או במילים אחרות, שאין מספיק ברזל, אלומיניום, נפט, עופרת, נחושת וכולי וכולי... כדי לתקתק את אורח החיים הזה שמוכרים לנו בפירסומות.
אנחנו בוזזים, מזהמים ואונסים את הפלנטה הזו, ובאורח בלתי הפיך, ורק כדי לספק את התאווה שלך ושל כול אחיותייך לרוח המרי והמרד לעוד-ועוד צעצועים אידיוטיים.
וכול זה יהיה באמת חייב להשתנות, ובצורה ראדיקלית, בשנים הקרובות - אם אנחנו רוצים שלילדיינו יהיה פה איזשהו עתיד, ואם אנחנו מוכנים להפסיק למשכן את עתידם בעבור ההווה שלנו.
למעשה כול תחום הפירסום והשיווק, בנוסחה פשוטה, הוא לא יותר מאשר אוסף של מניפולציות - יעילות מאוד, מוכרחים להודות בכך - שנועדו לגרום לך להשתוקק לדברים שאין לך בהם שום צורך אמתי.
כי אם פיתחתי מוצר שיש לך בו צורך, צורך אמיתי, אני רק צריך לספר לך עליו, ואם ידך משגת, את כבר תרצי אותו. אבל אם אין לך בו שום צורך אמתי, כדאי מאוד שאני אדע איך לעורר את התשוקה שלך אליו.
בפקולטות למנהל-עסקים ופירסום-ושיווק באוניברסיטאות בארה"ב כבר נפתחו בשנים האחרונות קורסים שמלמדים איך ליצור פירסומות שמכוונות לילדים שעדיין לא למדו לדבר.
שעדיין לא למדו לדבר, ראבאק...
כלומר קורסים שמלמדים איך כבר אז להתחיל לתכנת אותם להיות צרכנים כפייתיים. את מבינה את האבסורד ?
זה טירוף מערכות. וזאת אי שפיות.


נ.ב - אבל אם את עדיין מאמינה שהספה הכתומה המכוערת שהראו לך בפירסומת אתמול תביא לך את האושר הגדול, אז לכי על זה, ולבריאות (:

מתגבשת -
תודה רבה גודי
נמשיך כשיהיה לי יותר רגע מהרגע

FOR GOOD - בכייף. ותהני מהסרט והדיון, יה עכברית-סינמטקים (:

מתגבשת -
תודה, כבר בכניסה :-)

מתגבשת -
נתחיל עם המוסכם. לא כדאי לבזבז את משאבי כדור הארץ.
אני אהיה יותר ביקורתית ממך. שיווק שלילי לא רק יוצר צריכת יתר.
הוא יכול להרוג אנשים בייסורים, מיליוני אנשים.
זה מה שלפי דו"ח יוניצ"ף קרה בשיווק אגרסיבי של תמ"ל,
תרכובת מזון לתינוקות, בעולם השלישי, ברמייה למען בצע כסף.
לא ידוע לי שמישהו הועמד לדין על רצת התינוקות הנורא הזה.
למה להישאר בשיווק ובפרסום?
פוליטיקה מוציאה אנשים למלחמות. זה שולל את הפוליטיקה?
מישהו כתב פעם ספר, מיין קאמפף. שיפסיקו לכתוב ספרים?
ועכשיו תספר לי שעם פוליטיקה וספרים עושים גם דברים אחרים.
מביאים ידע, רגש, חינוך, רווחה, עושים את העולם למקום טוב יותר.
כוח יכול להיות בשימוש לכאן או לכאן.
איני מכירה את עולם השיווק מספיק לעומק.
אגב אי-אפשר לכתוב אותו עם פרסום באותה נשימה ושורה.
בוא נדבר פרסום.

פרסום אינו עוסק בהקצנת רכישות.
זוכר את הספה הכתומה?
לא זכורה לי פרסומת סטייל שים חמש ספות בסלון.
גם לא קנה עוד בית כדי לשים עוד ספות.
אפילו לא קמפיין ספות מתקפלות, עכשיו אתה יכול
לשים בבית שתיים, אחת ספייר.
מה שהפרסום עוסק בו אינו חינוך לבזבוז אלא תיעול רכישה.
כאשר אתה רוצה לקנות ספה, זה המותג שאתה מוזמן לקנות בבקשה.
יתכן שהקמפיין יתמקד באיכויות פיסיות, לגבי ספות יותר הגיוני שברגשיות.
מותג הינו אוסף האסוציאציות של הצרכן לגבי שם עם לוגו מסוים.
מותג הינו סמל. פרסום עוסק בסמלים, בתודעה של אנשים.
אין לו עניין לשנות תודעות אלא להתאים להן.
למה? שוב, לא כי מדובר במלאכים צחורי כנפיים
אלא כי לא כלכלי לשנות תודעות.
רק הניסיון יעלה הון עתק וקרוב לוודאי שלא יצליח.
פרסום יעיל כאשר הוא פונה למי שפתוח למסריו מראש.
הוא מחפש מי יכול ליהנות ממה ולהתחבר לערכי המותג שהוא מייצר.
כפי שבדיוק ציטטתי את מורי ורבי קליפורד גירץ אצל זאב
האדם הוא הומוסימובליקוס, חיה הטווה את פקעת קורי המשמעות של עצמה.
לסמל יש מספר מישורים. תודעתי, רגשי, מילולי, ופיסי.
מאד חשוב הפיסי.
אם הייתי נכנסת לביתך אפילו בטרם ראיתיך או שוחחתי איתך,
הייתי יכולה לשרטט באופן מדוייק למדי את הקווים לדמותך
לפי הבחירות הפיסיות הסמליות שעשית בטריטוריה שלך.
והן כולן סמליות.
אנחנו לא לובשים בגדים רק כדי להתחמם או להתכסות.
לא אוכלים רק כדי לשבוע, ועוד ועוד.
כל בחירה שלנו משקפת גם את האישיות והרצון המיוחדים לנו.
בכל פעם שגבר מתגלח בג'ילט the best a man can get,
זה לא בגלל שהלהב יוצא דופן אפילו שהוא מוכן להישבע על כך.
בכל פעם שיד מושטת בסופר לפפסי הבחירה של הדור החדש
או לתמיד קוקה קולה, נעשית בחירה סימבולית עם התאמה ברורה.
פרסום מעניק משמעות. לעתים זו תהיה משמעות שנראית טריוויאלית
או לא מאד חשובה, על אף שבעיני כל הרחבת אפשרויות אישית מבורכת.
לעתים הפרסום עושה דברים שאני מורידה את הכובע כשאני רואה אותם.
יש קמפיינים שהופכים מוצרי צריכה לנושאי דגל של ערכים חיוביים.
יש קמפיינים חברתיים שמשנים מגמות, משפרים את חיינו וגם מצילים חיים.
יש קמפיינים שמצעידים קדימה את השפה בה אנו משתמשים.
יוצרים קטגוריות חשיבה חדשות וטובות יותר.

אז כן, יש גם פרסום שטחי. הוא בעייתי, ערכית וכלכלית.
מי ששם בחורה מפתה על ספה בלי לבדוק אם זה מתאים לקהל היעד,
תתפלא, עלול להוריד את המכירות שלה.
היצרן עלול לעבור למשרד פרסום אחר.
כמו בכל תחום יש עבודות יותר או פחות מקצועיות.
עלול להיות ניצול לרעה של כוח ואפשרויות.
עלינו מוטלת החובה לדעת מתי זה נכון ומתי לא.
למשל לימדתי את בני לזהות פרסומות סמויות.
הוא ממש טוב בזה. כאשר מודעים ההשפעות קטנות.
טוב שיש סוגי פרסום האסורים לפי חוק.
הפרסום עצמו הוא דבר נפלא.
זה שיח תודעות בלתי-אמצעי שפותח המון אפשרויות.
מרחיב את העולם התפיסתי, הסימבולי וגם המעשי שלנו.

אז אם הספה שאני קונה מייצגת ערך שחשוב לי,
אני מקבלת איתה ערך מוסף ורגשית יכולה ליהנות ממנה יותר.
ולמה קראת לה מכוערת? במבט משולב רגש רואים יופי פנימי :-)

FOR GOOD - חפץ, כפרה עלייך, את נשמעת כמו אחרונת הפירסומאים המתרוממים בשדרות מדיסון. והאדם כרגע הוא הומו-קניוניקוס, לא הומו-סימבוליקוס.
לכי לרשל"צ, עיר-הקניונים, אם אינך מאמינה לי. פעם אחת אתה רואה מה הרעיון שיש לאנשים האלו על "איך לעשות חיים", ויוצא לך החשק לעשות חיים לכול החיים (:

מתגבשת -

קצת מביך לכתוב אבל אכתוב גודי.
אתה נשמע כמו המלכה ההיא שממש התפלאה
איך זה שגם פשוטי העם נהנים מסקס.
אתה בטח זוכר איך קוראים לה.
גם אחרון הקינוניקוס הוא הומוסימבוליקוס.
זה כמו לנשום, רק בתודעתית :-)

מתגבשת -
צ"ל הקניוניקוס

מתגבשת -
צ"ל הקניוניקוס