לפני 9 שנים. 15 בספטמבר 2015 בשעה 5:21
נסעת רחוק ואתה פאקינג רחוק לי.
ערב חג, הכיסא שלך ריק, ממלא אותו מישהו שלא מגיע לקרסוליך.
שיחת סקייפ, אני מראה לך את כולם, מדליקה סיגריה.
"יאללה, לכי לפינה שלנו, נעשן"
"אני מתגעגעת אליך ר"
דמעה מנצנת לה, הן לאחרונה באות להן בשפע.
פס ייצור של פאקינג דמעות.
"מה יהיה י, תבואי כבר. מה מחזיק אותך שם?"
אני לא עונה.
אין לי תשובה שאני גאה בה.
"שום כלום ושום דבר! שוב הסתבכת עם עצמך! אמרתי לך להפסיק עם זה.."
שקט שכזה.
" שולח לך כרטיס, בואי. הפעם תישארי."
