הכל עניין של אמונה..

לפני כמה ימים ראיתי כתבה, 

רונית, שם בדוי, אמרה, 

מי שאומר לכן לא לפחד, תפחדו. 

צודקת.

היא הבינה מזמן. 

המערכת אטומה. לא מגיבה בזמן אמת וגם התגובה מתאימה לבבון שצריך לכלוא עם אזיק אלקטרוני וסירוס כימי.

קטונתי, אני תוצר של אכזבה.

פועלת במקום אפור, מחייכת למערכת אך מתנהלת לפי חוקים שלי.

זכיתי ואני ברת מזל, יש לי את היכולת.

להרבה אין.

גבר שמאבד שליטה הופך למכונה מסוכנת.

מצלקת.

כזו שלא משנה כמה אני חזקה מנטאלית, 

הפחד מקפיא אותי ואני פוקחת עיניים בארבע בבוקר.

הצמרמורת מקובעת אי שם בשבר שכנראה כבר לא יתוקן, 

פעמיים שלוש זה כבר יותר מדי גם בשבילי.

אז יש דברים שלא רואים מבחוץ, 

הם צוהלים ולועגים בחלומות.

תפחדו היא אמרה.

צודקת.

לא כולן ברות מזל.

לא לכולן כלא פרטי.