הכל עניין של אמונה..

אני מקשיבה בלילה לנשימות שלהם ואני עוברת על תווי הפנים שלהם.

עדיין נידהמת מיצירת הפלא שגדלים בחיקי.

חוזרת למטבח ומתיישבת מול המחשב.

אני עובדת בלילה.

נימנעת מהרגע הזה שאני פוגשת את השינה העמוקה.

אני מלטפת את הפרחים שקניתי ביום שישי ומתענגת על הריח העדין.

אני מכורה אליך, 

לחלוטין מבינה למה.

מתקשה עם שניים במקום הזה, 

לא פלשת,

הכנסתי אותך.

לא יודעת מי מאיתנו יותר חושש.

אבל היי, 

הכל עניין של אמונה.