הכל עניין של אמונה..

אני עוצרת בצידי הכביש.

מקיאה את הכתוב.

שישי בוקר בדרך לחלוקת המזון הקבועה שלי, שם את קמה לתחייה איתי.

מי שנותן תמיד יהיה לו, ככה אמא שלך אמרה לך וכך אמרת לי..

בדרך אני מבינה כמה אני שטה. בי.

היית כל כך קרוב לפני רגע אבל רחוק,

ובין ליל הפכת קרוב אבל רחוק.

אני מתבוננת עלי דרכך.

לומדת לקבל, להבדיל מלקחת.

הבדל קטן, משמעות גדולה.

נותן ושולח אותי לדרכי, מבלי לקחת.

ואני כאן באזור דימדומים..

מתבוננת עלי, דרכך.