לפני 10 שנים. 28 בינואר 2014 בשעה 19:26
כשאת עם דמעות בעיניים מכאב ומעצב
כל מה שהיית צריכה עוד לשמוע על דבר הכי קטן שביקשת, כל כך קטן
שיכול להפוך לך ימים שלמים מהקצה אל הקצה
זה "די, זה כבר עובר את הגבול".
זה מה שעובר את הגבול? באמת?
ואיפה הגבול שלך?
לי יש צירים בתוך הראש מהדבר הקטן שאתה לא מוכן להשקיע בו שניית מחשבה,
איפה הגבול באמת?
היית מרביץ לאשתך?
אז איך כל כך קל לך להכאיב פי עשר רק כי זה לא במכה פיזית ישירה?
מדהימה אותי התפישה הזו של לא להאמין לאף אחד שכואב לו אם הוא לא שוכב מדמם מול העיניים שלך...
לא רחוק היום...
