אני מבולבלת.
כבר המון, אבל ממש המון זמן שאני לא מבצעת את דרישתו של MאסטרM ולא יוצאת לדייטים. לא הייתי אף לא בדייטקפה אחד כבר חצי שנה לפחות. לא היה לי חשק, ואת כל המועמדים כהרגלי - פסלתי. לאחר סטירה חזקה, תרתי משמע, שחטפתי מ M בשבוע שעבר, סטירה שאני מרגישה עד עכשיו עמוק בפנים, התחלתי להזיז את עצמי. עניתי (סופסוף) לפנייה באתר היכרויות (ונילי). זה היה אתמול. ולפני פחות משעתיים חזרתי מהדייטקפה הונילי/הפרווה.
אז אני מבולבלת. מצד אחד אני מרוצה מעצמי שסופסוף הזזתי את עצמי, ואפילו בספונטניות... מרוצה מכך ש MאסטרM כן מצליח לגרום לי לשינויים... מצליח לגרום לי לעשות דברים. מרוצה שסופסוף אחרי חודשים ארוכים אני מנסה שוב. מנסה, והפעם ממקום אחר לגמרי. מבחינה חיצונית ופנימית. מצד שני - לא התלהבתי. רחוק מזה. ושוב הסתבר לי מה שכבר ידעתי – שמה/מי שאני מחפשת – עוד לא נולד. אז לכאורה מה הטעם? הרי אני לא רוצה להתפשר. הרי את מכסת הפשרות שלי בזוגיות כבר גמרתי.
ישבתי עם הונילי בדייט, שיחה נעימה, מעניינת, אבל לא הרגשתי כלום. הוא לא עשה לי את זה משום בחינה. וגם אם ניסיתי לומר לעצמי – "אז שתית קפה הפוך שאת אוהבת בג'ו, שיחה מעניינת, לא השתעממת, לא ממש סבלת, כולה שעה, מה רע"? אבל זה לא. זה פשוט לא.
השיחה עם M עכשיו, תסכלה ובלבלה אותי. האביר על הסוס הלבן לא יגיע. אז הגיע הזמן להתפכח מפנטזיות ילדותיות, לשכוח מהגבר המושלם - זה שגם יהיה ענק במיטה וגם יהיה מקסים כבן זוגי, שגם יראה לי את הכוכבים וגם יקטוף לי את הירח. ובמקום לשבת בבית ולהישאר לבד לנצח – לחפש את השילוב המנצח. אם אין בנמצא אחד שיש בו הכל, לחפש שניים – שביחד יתנו את הכל... אחד סוער ומסעיר במיטה אבל זבל בן זוג, ואחד פושר במיטה אבל אחלה בן זוג.
לא פשוט לי הרעיון. לא יודעת אם בכלל מסוגלת. אצטרך לחשוב על זה. הרבה.
כרגע - אין חיוך על הפנים.
לפני 12 שנים. 17 בינואר 2012 בשעה 18:27
