לפני 11 שנים. 1 ביולי 2013 בשעה 0:32
מה הקטע של אנשים לתקוף אחרים ללא סיבה?
איפה בדיוק כתוב שזה עושה אותם מגניבים ?
ממתי להיות מגעיל ודוחה, ציני וחריף- זאת השאיפה?
לא מבינה משהו בעולם הזה כנראה...
הארמון של מלכתא
ובארמון סיפורים, אגדות, מעשיות ותובנותכל הסיפורים שלי כאן:http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=319586&blog_id=64894
לפני 11 שנים. 27 ביוני 2013 בשעה 16:52
לעומר אדם עולה ולא יורד,
אבל גם לי לא....
אז למרות שאני כמעט מרותקת מרוב כאבים, אני אנסה לצאת מהבית ולפחות בישיבה לשמוע את המוסיקה.
יאללה, מצעד הגאווה!
לפני 11 שנים. 26 ביוני 2013 בשעה 23:38
תודה לדודה שהזכירה לי-
אחי הגדול, תתחתן כבר!!!!
תתחתן! אני רוצה להיות שושבינה!
וחוצמזה, יהיו לך ילדים חמודים :)
תתחתן
תתחתן
תתחתן
תתחתן
תתחתן
D:
*מוקדש באהבה לאחי הגדול רז*
לפני 11 שנים. 26 ביוני 2013 בשעה 19:13
אז אחרי שהצליחו להעלות לי את העצבים, נרגעתי... זה לא בריא.
בשעה טובה שללו לחלוטין את אופציית הגידול- ואלו חדשות מצויינות, אני לא גוססת! :)
הסתבר, שיש לי מחלה נדירה שתקפה את עמוד השדרה ואת הצוואר בפרט,
וזה מה שהגביר את התופעות של כל המחלות האחרות שהיו קיימות לי.
וזה גרם לי לחזור ולחשוב על מה שחשוב באמת-
החיים והבריאות.
לא מאבק מטופש באנשים חסרי חמלה ועם יותר מדיי זמן עודף.
אלא החיים.
הלוואי שהייתי יכולה לחלוק את התובנה הזאת עם העולם. אולי אז היו פחות מלחמות. כי באמת, להתווכח זה רע ואני מה-זה לא אוהבת את זה.
וזהו, שיהיה ערב נפלא ובהצלחה לי במבחן מחר!
שלכם, מלכתא.
לפני 11 שנים. 26 ביוני 2013 בשעה 16:28
אני מאוד נחמדה, נדיבה, מקסימה, עוזרת, אבל....
כשמעצבנים אותי- אני לא.
כשנדבקים אליי כמו עלוקה גם אני יודעת להיות בת זונה רעה (אממ באנגלית זה נשמע יותר טוב), לכן-
אתה על הזין שלי. תמצא חיים.
ואת על הזין שלי. תעשי ילדים.
ואת והתחת השמן שלך על הזין שלי. תפתחי דעה משלך.
וגם אתה על הזין שלי.
וכווווווווווווולכם יכולים לקפוץ לי.
ואם תמשיכו לעצבן אותי, אני אכתוב את זה גם בפורום.
כי בריוני מקלדת לא מפחידים אותי.
והקורבנות של מלכתא לא מתחלפים, הם רק מתים.
יום נפלא לכולם :)
לפני 11 שנים. 25 ביוני 2013 בשעה 4:35
אומרים שחתולים מתרגלים למקום.
היום תהיתי, אולי גם אנשים מתרגלים למקום.
וכל מקום (פיזי או רגשי) משאיר עלינו חותם.
ואני?
הייתי בכל כך הרבה מקומות....
שאפילו קשה לשייך את הדעה שלי לקטגוריה מסויימת.
מהדת נשארתי קצת שמרנית ולא פומבית,
מהדיכאון נשארו לי תובנות עמוקות מהחיים,
מהמצב הבריאותי הרופף נשאר לי ערך החיים המקודש,
מהמרדנות שלי נשארו דעות ליברליות בנוגע לאלכוהול, ליגליזציה והומואים...
אבל הכל זה ערבובה של אני.
אני לא נראית כמו דתיה, אבל מאמינה כמו כזו
אני מקללת אבל יושבת עם גב זקוף ומחזיקה נכון מזלג
אני שונאת פילוסופיה ופסיכולוגיה, אבל חושבת המון על החיים
אני מאוד ורבלית, אבל כשאני כותבת- אפילו גור לא נשאר אדיש.
אז לא...אל תקראו לי "חלק מהם" ואל תקראו לי "טיפוסית".
כי בסוף אני עוד אדרוס אתכם בשבת כשאני צועקת "שמע ישראל"....
(עכשיו כשחושבים על זה, רצח סדרתי בהתבסס על התורה יכול להיות חידוש מרענן לכל הרציחות בהשראה מהברית החדשה).
טוב, הלכתי לשלוח מייל למחלקה לטיפול בהפרעות אכילה. אני רוצה לשאול אותם למה יש לי חשק להמבורגר כל יום בשעה 2 בלילה בדיוק והוא חולף כעבור חצי שעה.
ציד השראות נעים ויום נפלא לכולם :)
לפני 11 שנים. 24 ביוני 2013 בשעה 0:55
אני יכולה לרטון ולכעוס,
אבל לשרוד אני חייבת.
וגם להתאפק. לא להראות שקשה לי, לא להראות שכואב לי, לא להראות שאני על סף עילפון.
ולעבור, להצליח, לעשות.
אני תמיד אדם של מעשים. וזה מה שמחזיק אותי בחיים.
לפני 11 שנים. 23 ביוני 2013 בשעה 2:27
הראש מסתחרר בטירוף,
לחץ דם- פעם נמוך ופעם גבוה,
אני מתה מעייפות,
ועדיין... הראש מסייר ומטייל איפה שהוא לא אמור לטייל.
תזכרי: בן זונה א' אמר ככה, בן זונה ב' הרחיב ואמר ככה...
דאמיט, זה לא ילך.
מחר מבחן. לא יודעת למה אני מפחדת...
ובכל זאת, כל כך הרבה מחשבות. איך אפשר להתרכז?
בבקשה שהשעות הקרובות יעברו, פשוט יעברו. ואני אגיע לשלב הזה שאני יושבת מול מחברת הבחינה.
בבקשה למי?
אפשר לסמוך רק על עצמי. יש לי רק אותי.
תמיד זאת רק אני.
בקושי הנוראי, בחיים שעברתי ולא הייתי צריכה לעבור, במחלות, בייסורים, בכאבי הלב.
אפשר לכעוס, ולשאול למה? למה אני חולה? למה הרופאים לא יודעים במה מדובר?
למה הבדיקה בשביל לשלול את הגידול לוקחת כ"כ הרבה זמן?
אבל יש לי רק אותי.
לא את התרופות, ולכן אני לא לוקחת אותן כבר יומיים.
יש לי רק אותי.
עכשיו להתפכח, לישון 4 שעות.. ולעוף למבחן.
הראש מסתחרר...
לפני 11 שנים. 20 ביוני 2013 בשעה 23:35
א. אני נוהגת הרבה יותר טוב בהשפעת אלכוהול. במיוחד כשהמקום אליו נוסעים מציע חוויה חדשה.
ב. יש לי קול סקסי בטלפון והצחוק שלי גרם למישהו "להשפריץ" (ביטוי שלו, לא נגעתי). ואם לקחת בחשבון שהיה מדובר בילד בן 17, כנראה שהוא באמת השפריץ.
ג. כשהידיד ההומו שלי מתלבש כמו הומו, זכרים לא מתביישים להתחיל איתי.
ד. לרגל אחרי אנשים בדייט ראשון זה כייף. במיוחד ליצור הסוואה ולהעמיד פנים שאני סתם יושבת באוטו באמצע הלילה עם אורות כבויים.
ה. גם באמצע הלילה, כשאני יושבת באוטו עם אורות כבויים, רואים אותי.
ו. כשאנשים מציינים שהם גרים במקום יפה כלשהו, יש סיכוי סביר שהם גרים בפחון שליד המקום היפה.
ז. צריך להרדים את גור. הוא גם ככה ישן כל הזמן.
אוי.. איזה לילה... והלילה עוד ממשיך (רק מינוס עקבים).
מואה!
לפני 11 שנים. 20 ביוני 2013 בשעה 19:56
צריכה להוציא קיטור....