לפני 7 שנים. 4 באוקטובר 2017 בשעה 17:06
יום שישי, עוד 3 שעות נכנס יום כיפור, אני לא צמה אבל באתי לאכול עם הורי שכן צמים ארוחה מפסקת. מצלצלים בדלת ואני ניגשת לפתוח, בדלת עומד איש דתי (כיפה שחורה וציציות) ומתנצל כולו שהוא מפריע לנו בהכנות לכיפור ומתחיל לספר לנו על בתו החולה ושחסרים לו 92₪ לשלם לרופא חירום שהוא הזמין ואשתו לא בבית ובלה בלה בלה והוא נשבע ביקר לו שגג תוך שעה הוא מחזיר לנו את הכסף. אבא שלי אומר אין לנו מצטער ואני אומרת לאיש חכה רגע והולכת לחדר וחוזרת עם שטר של 100 ומושיטה לו. הוא מודה לי ומברך אותי ושוב מבטיח להחזיר לי את הכסף תוך שעה מקסימום.
כשסגרתי את הדלת אבי אומר לי ברור לך שאת לא תראי את הכסף הזה שוב נכון? נכון, אני מאשרת, אז למה נתת לו??? כי אני מעדיפה לתת ולהידפק מאשר לא לתת ולדפוק מישהו שממש זקוק.
וככה אני לא רק עם כסף.
