אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ה בלוג

ה בלוג!
לפני 10 שנים. 3 בנובמבר 2013 בשעה 10:51

אמצע הלילה, חשוך וקר ולא נוח לי, אני אפופה עדיין בערפילי השינה. משהו מציק לי, פוחד וכואב לי. לצידי שוכב גוף חמים - מקור הכאב. אני שולחת יד מלטפת לגופו, גולשת למטה אל בין רגליו ומהדקת אחיזתי בזין שלו. עוברת למעוך לו את הביצים, תופסת אותם חזק ומושכת. הוא נאנק, נמתח ומתכווץ עם כל לחיצה. יותר ויותר אני מגבירה את הלחץ, אני רוצה להכאיב לו! גבו מתקשת והאנחות היפות הללו שאני אוהבת כל כך לשמוע בוקעות מפיו אך רק מגבירות את כאבי ולא גורמות לי כלל הנאה. אני לא מוצאת הקלה בלהכאיב לו, להפך, זה רק מעציב אותי יותר, ועד מהר חוסר התוחלת שבעניין מפריע לי ואני עוזבת אותו לנפשו, מתכנסת ומנסה למצוא מפלט בשינה טרופה ומסוייטת, מחכה לבוקר שיבוא.

 

כאילו שלתפוס מישהו בביצים היתה אי-פעם דרך טובה כדי לגרום לו להישאר.

Cafe​(שולט) - תמיד זאת היתה הדרך המועדפת לתפוס גבר.
(למרות שהדוכיפת נכשלה).
לפני 10 שנים
Kstar - אנחנו חיים בעולם שבו כדי לתפוס מישהו,
צריך להגיד לו ללכת :)
שישוב הצחוק לליבך...
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י