חור המנעול

מחוברים 2

בימים האחרונים אני מוצא את עצמי חוזר הביתה מאוחר . אין לי כח להרבה דברים ואני רק מחפש להירגע מהיום המעייף שעבר עליי. אחרי מקלחת קרה ואיזה ארוחה נחמדה אני נכנס ל ynet  ושם מתחיל הקסם .מחוברים.

תכלס, התמכרתי . משהו בדמויות האלה שכל כך שונות האחת מהשניה עושה לי טוב. בכל אחד מהם אני יכול לראות משהו מעצמי ( טוב, חוץ מגייסון ). החיטוט הזה בחיים שלהם עושה לי טוב. אני רואה שגם להם יש רגעי חולשה בדיוק כמו לי . כולם פגיעים ורגישים וחיים מתחת להמון מסיכות. פתאום אתה רואה שהם בני אדם כמוך.

אני מודה אהוב ליבי הוא חנוך דאום . הפתיחות הזאת שלו גורמת לי פשוט להסתכל עליו ולמחוא כפיים . כמה אומץ יש לו ככה להיחשף. לשים את עצמו ואת חיי משפחתו ולומר בפה מלא שלמרות שהוא מתנחל שגר ביישוב דתי ונשוי לדתייה ושולח את ילדיו לבית ספר דתי הוא עדיין לא בטוח שיש אלוהים. לפעמים הוא פשוט מבטל את קיומו. אתה רואה כמה הוא עבר בחיים . אתה רואה כמה צלקות השאיר בו החינוך הדתי שספג מהבית. אתה רואה עד כמה הוא חרדתי ותזזיתי. סוג של ילד נוסף שאישתו מגדלת. מישהו שהבת שלו כבר לפעמים נשמעת מבוגרת על ידו . הוא פשוט ענק . איש שמוכן לחיות חיים שלא שלו העיקר שלא לפגוע באישתו ובילדיו. העיקר שלא יהיה מצב שיצטרך לחיות את אותם החיים שהוא מבקש לעצמו והם לא יהיו נוכחים שם.אני עוד זוכר אותו צעיר יותר . תמיד היה איור של שי צ'רקה ליד הטורים שלו שמראה אותו בפוזה או סיטואציה שונה שמתאימה לטור. תמיד היתה שם כיפה. היום היא לא תמיד נמצאת.

סקאזי - אשר סוויסה. אולי הפתעת העונה עבורי . מדמות שלא תמיד יכולתי לסבול לפני הסדרה מין סוג של רוקר כזה, ילד שלא מתבגר וחושב רק על מוסיקה גיליתי אחלה של בן אדם. חי חיים שהרבה מאיתנו היינו רוצים לחיות. גולת הכותרת ? חי עם בחורה מדהימה בשם ההורס אווה. כאילו אתה צריך משהו אחר חוץ מבחורה בשם אווה ? הבחורה הזאת היא אחת השוות שראיתי . הקול הקצת ילדותי שלה עם העיניים האלה גורמות לי לרדת על ארבע . רק מה ? כמו כל גרופית היא שפוטה שלו . משיא הנשיות והסקסיות אני מקבל פתאום עצבים על הכלבתיות שלה . כאילו תתעוררי ?? את מלכה מה קרה לך? בכל מקום אחר גברים היו שפוטים שלך אז מה יש לך מסקאזי ?

שאר המשתתפים סתם מעצבנים אותי . אמירם טובים הילד הבלתי נלאה הזה וגדעון לוי שרק חושב על קטרין ששמה עליו זין גדול ורק חופרת לו במוח והכי גרוע - גייסון דנינו הולט . הוא והמשפחה ובכלל החיים המעצבנים שלו . אין פרק שהוא לא רב עם החבר המפגר שלו עם הקול המוזר או לחילופין בוכה מכל שטות.

למה הביאו אותו בכלל ???

טוב הולך לראות עוד כמה פרקים . נא לא להפריע :)

נ.ב

לצערי מישהו אחר הספיק לגנוב לי את הכותרת. בכל זאת החלטתי להשתמש בשם הנוכחי מכיוון שהיה פרי מחשבתי .

הם תמיד שם. נמצאים מתחתינו וכאילו לא קיימים . אין להם זכות קיום פה . אין להם זכות ליצור קשר עם החברה העליונים, האלה ששווים יותר. אלה שיש להם ויכולים לצבוע הכל בצבעים יפים שונים ומשונים. אלה שיש להם זכות לפנות לכל אחד מתי שרק ירצו .
יום אחד בשנה פתאום הם הופכים להיות שווים. פתאום כל החיים כאן נראים אחרת. כל הסודות הכמוסים שרק רצינו לדעת נגלים לעינינו .
פתאום כל הבלתי נראה הופך לנראה .
תמיד אמרו שבלונדיניות נהנות יותר .
כשכלובי הפך אותי לצהוב ליום אחד הבנתי את זה יותר טוב .

לאט לאט התופעה הזו הולכת וגדלה. הביקוש העצום וההיצע המצומצם מגבירים את התופעה וגורמים להתעצמותה. הכלוב שאמור להיות אתר של סאדומזוכיסטים גאים הופך להיות אתר שבו נשים מחפשות לנצל גברים. לא, לא הניצול שאחנו אוהבים.
מבירור חטוף בלוח המודעות ניתן לראות כמה עבדים מחפשים מלכות ( 1400 בערך ) וכמה מלכות מחפשות עבדים ( 200 בערך ).
כשאתה קורא מודעה של מלכה שמחפשת עבד אתה יכול לראות רשימת דרישות מפה להודעה חדשה. זה לא חשוב לה כמה לא אסתטית היא או כמה חסרת השכלה התנאים שלה יהיו בשמיים - " חייב להיות חתיך שרירי שזוף איש שיחה מעניין רצוי בעל השכלה גבוהה ויכולת לממן ". אתה מצפה שמי שכתבה את זה לפחות תהיה על אותה הסקאלה אבל איפה היא ואיפה הדרישות.אה כמעט תמיד יש לה פנים יפות... כאילו לכל אישה מלאה או שמנה יש פנים יפות. סוג של פיצוי כזה . " תקשיב אני שמנה אבל יש לי פנים יפות אז זה מפצה על העובדה " אגבחייבים להיות הוגנים גם במקרים של שולטים גברים התופעה קיימת.

הרבה מחפשות נהג. "אני לא מתחברת לכאב או השפלה לא מחפשת מין ולא כלום " בקיצור את מחפשת נהג. נקודה. אין שום קשר לשליטה. פשוט מחפשת גבר פראייר שיהיה לך לנהג בלי תשלום. " לא , הוא לא יקבל כלום בתמורה כי הוא עבד הרי לא ? זה החוקים פה לא ? ככה אני שולטת זה מה יש ." אסור לו לבקש משהו בתמורה אחרת הוא לא יחשב כעבד. זה החוקים פה אתם מבינים ?
מספיק שהיא אישה והוא גבר וזהו היא יכולה לדרוש וחסר שהוא לא יעמוד בדרישות ישר היא תמצא פראייר שיסכים.

אני לא מבין מה השליטה במישהו שאתה נותן לו לנהוג. מה זה קשור ? היא עולה לרכב אומרת לך אולי בנימה משפילה לאן לנסוע ולא מתייחסת אלייך כל הנסיעה ואז מה ? יורדת ואתה מחכה . היא חוזרת ושוב חוזר חלילה . מה השליטה פה ?

אבל יודעים מה .. אולי אני טועה . אולי אותם גברים שמסכימים לזה אשמים . כאלה שכל פניה למלכה בהודעה פרטית זה " גבירתי .. המלכה .. מתחנן " כאילו ראבאק מה נסגר איתכם ? מה גבירתי ? מי היא בכלל ? היא רק כינוי . אתה מכיר אותה ? אתה יודע מי היא ? אולי זה בכלל גבר מתחזה ? גם המלכות שונאות את זה אז למה ? בגלל זה כל פרופיל פה של מלכה זה " אל תכתוב לי .. אני אכתוב כבר לך "
או " לא עונה לאף אחד או אם תכתוב לי אני אפנה את כינוייך אחר כבוד לרשימת ההתעלמות שלי " .

חסרים פה בני אדם שפויים . כאלה שלא חיים בסרט . כאלה שמבינים שהעולם הזה הוא עולם מדהים ומרתק אבל כדי שיהיה כזה אתה חייב שני בני אדם משכמם ומעלה.

שולטת שהיא מעל לכל בת אדם לתפארת בעלת כבוד לכל בני האדם ולנשלטים באשר הם בפרט. אישה אצילה ומנומסת שהדבר האחרון שהיא תרצה יהיה לנצל מישהו לשם ניצול ולא חשוב אם הנשלט נהנה מזה או לא .
ונשלט שהוא בן לוויה נאמן שמבין את מקומו ואוהב להיות בו . אדם חזק ודומיננטי מאד ברוב שגרת יומו שמחפש פינה שקטה ומיוחדת עם אישה מיוחדת שבה יוכל לשים את הראש ולשכוח שהוא שולט בכל העולם ואישתו ושם ורק שם ורק איתה הוא יחשוף את הפן המיוחד הזה כל כך.

בקיצור יש לנו הרבה עבודה עד שנצליח להגיע לאחוז מספיק גבוה כדי שירים פה טיפה את הרמה ושנרגיש שיש פה באמת אנשים ששליטה היא משהו מקודש עבורם. הרבה עבודה עד שנצליח לגרום לכל מיני שולטות בכאילו ולעבדים דמיקולו להיעלם מהאתר הזה .

הרבה עבודה ... שעות נוספות מישהו ?

זה היה עוד אמצע יום רגיל. המון אנשים עסוקים שמתפנים לשעה קלה על מנת לחטוף משהו לאכול לפני עוד פגישת עסקים או כמה שעות עבודה שנותרו בדרך הביתה. כולם חיים בשגרה הזאת,הברורה כל כך. לא מעריכים שום שניה מהחיים שלהם ולא מבינים עד כמה הכל חטוף וריגעי.
בדרך הביתה הם עצרו וקנו מגש פיצה כדי שיהיה להם במה לשתף אחרים במסיבת יום ההולדת שהוזמנו אליהם. הם דיברו על איך היה בבית הספר ועל כמה שהריח של הפיצה ממש נעים ומגרה. אף אחד מהם לא חשב לרגע שבשעון החול הזמן עומד להיגמר. שבעוד רגע קט הם יפרדו לעולמים. אמא ובן ככה פתאום בצהרי יום.
הוא לעומתם היה בדרך ממקום מסויים למקום אחר. לא שיער בנפשו שעוד מעט המכונית היפה שקנה תגזול חיים יקרים כל כך. הזכוכית שנראית עכשיו כל כך נקייה ושקופה תתמלא עוד מעט בצבע. צבע אחר, כזה שלא ניתן להזמין כשאתה רוכש מכונית.
הרדיו ניגן והמזגן עבד. הבועה הזאת עומדת להתנפץ עוד רגע.
המרחק מתקצר וכל שניה קובעת. הם כבר התחילו לחצות. שמו רגל על הכביש. מחייכים. הכל נראה שמח כל כך.
אז מה אם אין מעבר חציה שם במקום שבחרו . אז מה . זה יותר קרוב. המעבר טיפה רחוק יותר ואז גם צריך לעקוף את הגדר. לא נורא נחצה מפה מה כבר יקרה ?
הוא לוחץ על הדוושה ומעלה סל"ד. המנוע נשמע טוב הכביש פנוי , מי צריך יותר מזה? אה.. אפילו יש רמזור ירוק שהוא בטוח יספיק להגיע אליו. הכל פנוי ויש שדה ראיה. בעצם ... למה לא להגביר מהירות ?
הם כבר במרכז הכביש מגיעים לאי התנועה. חצי מהדרך כבר עברה.
" אמא חכי המגש די כבד. אני רק בן 9 וקשה לי לרוץ עם משקל כזה "
אמא לא מחכה וחוצה את הכביש. הנה היא הספיקה.
"נו מה איתך?"

" רגע אמא אני כבר אגיע... שניה רק המגש הזה ... כבד לי ומגושם... אמא חכי אני כבר ..."

שקט בצהרי יום. חיים שפסקו מרעישים כל כך בשקט.

הפעם אני. נוסע בבטחה ממוגן היטב. קסדה, מגינים וכל מה שצריך. הכביש ריק וזה טיפה מוזר. הנה העלייה ומה זה? למה אין רכבים לפניי? מה זה הרכב הזה שעומד באמצע. מה זה השקט הזה ?

מתקרב לרכב ומתחיל להבין. נער צעיר שמתנדב במד"א מחזיק בילד אתיופי קטן. מנסה להנשים אותו אך נראה ששום דבר כבר לא עוזר. ראשו של הילד מסגיר את עוצמת הפציעה. מצח נפוח שמסגיר נזק פנימי בלתי הפיך. והנער המתנדב עדיין מנסה. בכל כוחו . הוא לבד שם ומחכה שיגיעו המקצוענים. שהאחריות הכבדה שרובצת עליו תעבור לאחר.

ואיפה אמא ? אמא עומדת בצד. ממררת בבכי . נופלת על הארץ .מתגלגלת ומתפלשת בחול. לא מאמינה כיצד זה קרה. רק לפני דקה הוא עוד היה שלה. הילד שלה. פנים חלקות וזכות שלא יזכו להתבגר.שפתיים שלעולם לא ירגישו טעמה של נשיקה ונשמה כל כך טהורה שבדמי ימי נקטפה.
למה היא נתנה לו להחזיק את המגש למה??? למה לא חשבה שיהיה לו קשה לרוץ ולחצות בבטחה. ולמה למה לא חצתה במעבר החציה ???

הנהג עוד המום, מנסה להזעיק עזרה. " תבואו מהר דרסתי פה ילד קטן .. בואו מהר בבקשה ..." איך נסיעה פשוטה משנה חיים . איך השמשה הנקיה התכסתה בכתמים נוראים של חיים שאבדו.

השקט הגדול מתחלף בהמולה. כולם באים לראות ולהבין שבאמת משהו נורא קרה. אמבולנסים וניידות מתחילים להגיע וכל הכביש עומד ונדהם כיצד איבד את חייו ילד כל כך קטן.

ואני שם באמצע עומד. מתחיל לעכל שזאת התאונה הראשונה שראיתי בחיי. מתחיל להבין איך נראה הרוג בתאונת דרכים. מתחיל להבין איך אני אמור לנצור כל רגע שיש לי עם הסובבים אותי. איך כל שלום שאני אומר יכול להיות אחרון ואיך כל מבט או חיוך שחייכתי יכול להיות המזכרת האחרונה שלי לאחרים או שלהם אלי.

לאט לאט השקט חוזר. האנשים התפזרו וצעקות הכאב של האם כבר לא נשמעות. האמבולנס כבר פינה את הגופה והתנועה החלה לזרום.
שום דבר לא מסגיר את מה שאירע פה לפני שעה אולי רק מגש פיצה זרוק על הכביש...

" אחי אתה חייב לשמוע את זה... תקשיב למילים "

וואוו. כה פעמים שמעתי את המשפט הזה. כאילו זה אחד המשפטים הכי דבילים שיכולים להיות. אם אני שומע שיר אז מן הסתם אני מקשיב למילים לא? אז מסתבר שלא. לפחות לא אני . במיוחד לא באנגלית. במיוחד לא עם מבטא מסויים.
לא יודע למה אני תמיד מדלג על המילים כשאני שומע שיר. תמיד המנגינה מנגנת לי בראש ימים אחר כך אבל המילים ? מה איתן? מה עם החלק שממלא את התוכן והמשמעות למנגינה?
לפעמים הקול של הזמר או הזמרת או במקרה של דנה אינטרנשיונל - שניהם, גורם לי להתעלם מהמילים. הקול של אדל למשל עושה לי עור ברווז וזה כנראה לא משנה מה היא תשיר . כן אפילו את " בלבלי אותו " של קובי פרץ. אפילו...
כל פעם אני נתקל בחובבי מוסיקה למיניהם שתמיד אומרים לי " תקשיב לזה ... תראה כמה משמעות יש פה " תמיד הם כאלה " מאאגניבים " שנראה שכל החיים שלהם זה רק להעביר את הזמן ברביצה והאזנה לכל מיני יוצרים שאף אחד לא באמת שמע עליהם אבל הם הם אלו שעוד רגע יתנו בראש. עוד שניה גלגל"צ יחרשו עליהם. בדרך כלל לרוב ה- " מאאגניבים " יש מערכת סאונד מרשימה ואוזניות טלסקופיות אולטרא משהו שרק ב "כלי זמר" הגרסה הבריטית מוכרים. " משהו מטורף אחי " זה לרוב הדגם.
תמיד הם עונים כששואלים אותם מה הייתם לוקחים איתכם לאי בודד ? " את הדיסקים שלי ! " או שאם מישהו יגיד להם שאם היתה בחירה בין להיות חירש לעיוור אז תמיד זה " אני מעדיף להיות עיוור ולא להתחרש "

גלג"צ חופרים

שיר אחד שינה לי הכל. "Somebody That I Used To Know " של בחור בשם גוטייה. לא זאן פול אלא אחר.הוא מתנגן כבר הרבה זמן בגלגל"צ ואני בתור אחד מאותם 80 אחוז מתושבי המדינה שמאזינים לתחנה הזאת נדבקתי בו גם.
בהשמעה ראשונה הוא נשמע כמו עוד איזה שיר ממוסחר שנועד לדפוק לנו את המוח ושנרצה להוריד רינגטון שלו אבל משהו בשיר הזה גורם לי לזמזם אותו שוב ושוב.באמצע הלילה כשאני קם לשתות משהו קר מהמקרר אני מזמזם אותו ואפילו במנגל של יום העצמאות לא הפסקתי לשיר אותו ולעצבן את כולם. המנגינה שלו והעליות והירידות שיש בו פשוט עשו לאוזניים שלי פלאים . עצם העובדה שחצי מהשיר לא ממש הצלחתי להבין כי או שהוא שר מהר מידי או שזה פשוט עם מבטא מטורף או סלנג כלשהו גרם לי ללכת לחפש אחר המילים שלו ברשת.
מה אני אגיד לכם? התאהבתי מחדש. לא מספיק שנורא אהבתי לזמזם אותו עכשיו אני גם מבין כמה תיחכום יש בטקסט. כמה יפה הקטע של הבחורה שמצטרפת בשיר (קימברה) וכמה לעזאזל השיר הזה מתאים למשהו שעברתי לא מזמן !

נכון, לא תמיד אני ממש מתעלם מהמילים . יש שירים שישר פוגעים ואני מרגיש הזדהות מהרגע הראשון וזה אך ורק בגלל המילים אבל לרוב אני מקשיב עד קטע מסויים ואז רק המוסיקה משאירה אותי בשיר.

השיר החמוד הזה גרם לי להבין שכל שיר שאני אוהב כנראה יכול להסתיר מילים מדהימות מתחת למנגינה שהאוזן אוהבת.כמה משפטים אדירים שתכלס לפעמים יכולים לגרום לך להסתכל באור שונה על מצב מסויים או להראות לך שאתה לא לבד באותו המצב.
כמה מילים שבקלות הופכות להיות מנגינה מרגיעה למוח שעובד הרבה או ללב שהרגיש הרבה לאחרונה וצריך להירגע קצת לפעמים.

בקיצור אל תשמעו את הקצב של השיר חפשו את המילים. הרבה יותר מרגש. אני מודה.

איזה "תענוג" זה להיות חולה, במיוחד בקיץ. בחוץ יש 30 ומשהו מעלות חום ואני עם חום בבית. האף סתום הכל סתום והגוף כמו סמרטוט. עד שהגיע החופש לנפוש קצת ולבלות אני מוצא את עצמי חולה.
מחר אני מתכנן להגיע לאוטומוטור וכבר אני רואה שיהיה לי כח ללכת איזה שש שעות בדוחק בין אנשים כאשר אני נכנס ויוצא מביתן לביתן ועובר ממזגן לחום למזגן וחוזר חלילה. אני לא אתעלף שם. בדוק שלא...
לפחות יהיו דוגמניות חתיכות. אה כן, ומכוניות יפות .בשביל זה אני הולך לא ? תמיד מלבישים אותם בבגדים הדוקים ונותנים להן להסתובב על במה מסתובבת שגורמת לי להרגיש כמו בלונה פארק למבוגרים. הן תמיד מצכיה או מדינה אירופאית אחרת, צעירות אולי בנות עשרים עם חיוך קבוע על הפנים. תמיד אני אומר לעצמי בואי קחי משכורת חודשית ותהיי המלכה שלי. בשביל מה את עומדת שם על הבמה ומחייכת לאנשים שאת לא מכירה ? הנה אני כאן בקהל. אני אעשה ממך מלכה ! בגדי העור והמגפיים הגבוהים שאת נועלת יכולים להישאר אין לי בעיה. רק תוסיפי שוט או קיי ?

ראבאק אולי מחר אני אעשה את זה? ככה עם 39 מעלות חום אני אגש ואציג את עצמי ואגלה לאחת מהן את התוכנית שיש לי עליה ועל רגליה הארוכות? כן... ברור. בטח. לא, לא, מחר אני עושה את זה. לאאא... זהו אני לא הולך אחורה. נגמר. מחר אני מביא מלכה ביבוא אישי ועם כל התוספות. אתם תראו...

ואולי זה בעצם החום שתוקף אותי שכותב כאן עכשיו? הרי נשים הן לא חפצים ולא רכוש שאני יכול לקנות. להיפך נשים הן מלכות העולם ואנו אנו הגברים צריכים להיות מוצגים שם לראווה בין כל המכוניות ! מה נסגר איתי ?

הגיע הזמן לאיזה נורופן ותה עם דבש או תרופת סבתא אחרת ( תציעו הצעות, מבטיח לבדוק אותן ) ואולי גם קצת שינה לא תזיק.

בריאות לכולם.

עוד ערב חמישי.... מכבי שוב הפסידה לאחר משחק מדהים ומיד אחריה כדי לנחם אותי מגיעה נסלי ברדה בגינס הדוק ונעלי עקב.
פתאום כל שדרנית חדשות נראית לי מלכה לא רעה בכלל בפוטנציה. נסלי... תמר איש שלום ( ראבאק מה זה השם הזה) וכמובן יונית האלוהית. גוש הקרח החטוב בעל העיניים הכחולות ומבט שמוריד אותי על אוטומט למטה.
הטינטון המעיק שתוקף אותי מידי פעם גורם לי לחפש סוג של מנגינה וכל רגע אני מנגן סרט אחר או קליפ ביוטיוב כדי לא לשמוע את קול הקונכיה שאוזני החלה לייצר עבורי.
היוטיוב בעצמו אתר די חכם מציע לי כל הזמן שירים שכבר שמעתי בעבר. הוא כנראה בודק מה אהבתי לשמוע ובכל פעם מציע לי את אותם הדברים שוב ושוב ואז אני מגלה דבר מסעיר. אני מכור אליה. התמכרתי לאדל...
בלי לשים לב הגברת הזאת וקולה המיוחד התחילו לגרום לי להעלות דמעות או לקבל עור ברווז בכל פעם שהיא שרה עוד שיר עצוב על לב שבור. בהתחלה כששמעתי אותה בגלגל"צ גם התלהבתי אבל לא חשבתי שאגיע למצב הזה. שמתי לב שהיא נורא מיוחדת ופתאום כולם התחילו לדבר עליה אבל מאז שגיליתי ביוטיוב את ההופעה שלה שיצאה על די וי די ברויאל אלברט הול פשוט התמכרתי.
הקול המחוספס הזה, העליות והירידות הרגש העצום שהיא מצליחה להביע דרך השירים וכמובן אישיות מקסימה ולבבית של " מיס פיגי " אנושית עם צחוק חזירי ומצחיק גרמו לי להתאהב בה. ואני לא מאלה. ממש לא.
הכי גרוע שהיא לא מופיעה... זה כמו לעצור אורגזמה באמצע. בדיוק כשהכי בא לך ויש לך את כל הרצון משהו משתבש. פתאום ניתוח במיתרי הקול או סופות טורנדו ברחבי ארצות הברית שגרמו לה לבטל. ומתי היא תופיע שוב? אין לדעת. הכי יפה שקראתי שהיא היתה אמורה לשיר בפרק הפתיחה של " דה וויס " . מעניין מה יובל דיין היתה אומרת על זה...
אם מישהו מכם שומע על הופעה בדרך ולא חשוב איפה על הגלובוס תודיעו לי . טוב ?

רק עכשיו חזרתי מאירוע... השעה כבר די מאוחרת אבל בא לי לכתוב. סוף סוף הושבתי את עצמי על התחת והחלטתי שאני כותב.
פעם ראשונה שהייתי בחתונה בהפרדה מלאה. זה היה סיוט. מעולם לא חשבתי שזה מה שאני אראה כשאלך לחתונה בשנת 2012 .
ראבאק וכמה כוח יש להם לדוסים הצעירים האלה. רק מלראות אותם חטפתי סחרחורת.
כולם שחורים וכולם נראים לי אותו הדבר. ניסיתי לזהות מי החתן אבל ללא הועיל. זה היה אבוד מראש. כמו לנסות להתמקד על דג אחד בלהקת סרדינים שמונה אלפי פריטים.
מתחת לחזות השחורה ניסיתי לדמיין מי מהם שייך לעולם הזה שלנו. מי מביניהם מסתכל כמוני ורואה מתחת לוילונות ההפרדה נעלי עקב מחודדות שמטופפות על רצפה מבריקה ואיברו נעמד דום. מי מהם מזיל ריר כשהוא רואה מגף הדוק על שוק אתלטית.
כולם משחקים אותה צנועים וחסודים אבל תכלס הם בני אדם בדיוק כמונו ואין שום סיבה שלא יהיו שרוטים (לטובה ) כמונו.

היה די גרוע אני מוכרח להודות אבל עדיין בצורה מוזרה שאפילו אני לא מבין אותה יצאתי משם שמח ומאושר. משהו משמחת החיים שלהם עשה לי טוב כנראה...

לילה טוב ונתראה בהמשך.

תודה שקראתם אותי :)