סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוסטוייבסקי זה לא

"חשבתי שאתה לא מאמין באלוהים"
"אני באמת לא מאמין בו, אבל הוא התעקש שאני המשיח, אז לא רציתי להתווכח איתו"
"למה?"
"אתה היית מרגיש בנוח להתווכח עם אלוהים?"
"אבל אתה הרי במילא לא מאמין בו"
"נכון, ובכל זאת לא הייתי רוצה להרגיז אותו"
"אתה מתחיל להרגיז אותי"
"אתה אלוהים?"
"אני? לא"
"אז מה אכפת לי להרגיז אותך?"
לפני 12 שנים. 17 באפריל 2012 בשעה 22:27

היא ישבה מולי ודיברה על דברים חשובים. עשיתי את המבט המקשיב שלי, שמתי את הראש על מפרקי הידיים ונשענתי קדימה. חשבתי על זה שכואב לי הגב.
יש לה שפתיים יפות. היא לובשת חולצה גזורה בכתף, והיא חושפת רצועה של חזייה בצבע דהוי.

היא שמנמנה, החזה שלה גדול, הזרועות שלה גדולות, השיער שלה קצר ונוגע-לא-נוגע בכתפיים שלה. היא מדברת קצת פוליטיקה, וקצת צמחונות. והיא נורא חכמה.
עזבה את הבית בגיל מאוד צעיר ועכשיו היא חיה לבד. היא לסבית ובודדה ומסתכלת עליי בעיניים כחולות גדולות ועצובות ואומרת לי, "אני צריכה קצת..שקט. מהכל.", היא מלנכולית ועמוקה, והיא מציירת.

היא מקשקשת על מפית, וזה יצא יפה. סוריאליסטי. אולי יום אחד היא תעשה תערוכה של מפיות. אנחנו מסיימות לאכול והולכות לחדר, היא מתיישבת על המיטה שלי ומתחילה לצחוק. "נקי פה",
היא מרימה את הבגדים המזוהמים על המיטה והמקלוני אוזניים שמפוזרים, היא מסתכלת בארון שלי ולא מוצאת אפילו בגד אחד, מסתובבת לכיסא ומגלה את תכולת הארון.

"אל תסדרי!" אני אומרת לה, היא צוחקת. "אני צריכה כוחות ביוניים כדי לגשת לעסק הזה."
אני מתקרבת אלייה ואומרת, "אולי נתנשק?"
היא צוחקת, "אולי לא?"

אני הולכת דחויה אל המטבח. מכינה קפה, בשבילה,
שוקו בשבילי.
היא אוהבת נס עם שלוש כפות קפה מגורען, בלי סוכר וקצת חלב. מר. מעורר. חזק. כמוה. אני באה, היא לבושה בגופייה ומכנס קצר שהיא מצאה, זה קצת קטן עליה, אבל זה חושף ציצים והיא נראת לי סקסית.

אני הופכת את תכולת התיק שלי אל השידה, שולפת סיגריה שהתעקמה, ומדליקה בשאיפה את הסיגריה,
היא לוקחת אותה ומכבה במאפרה. "לא חבל על הסיגריה?"
"לא חבל על הריאות שלך?"
"גם את מעשנת"
"אני מבוגר אחראי" היא אומרת.

צודקת.

היא מנשקת אותי, והידיים שלה נוגעות בכולי, בחזה ובמותניים. היא צוחקת כשאני רועדת, הפטמות שלי זקורות. פעם ראשונה שהן זקורות ככה. תמיד חשבתי שהן מקולקלות. היא מלקקת את הצוואר שלי,
וקצת יותר למטה,
ועוד קצת,
עוד קצת.
היא מגיעה לפופיק ומנשקת אותו. עם הלשון. זה עושה לי צמרמורת וקצת מגעיל אותי.

היא נעמדת ואומרת טוב די, היא הולכת למיטה. לא הספיק לי. ואני לא טובה בדחיית סיפוקים. היא רואה טלוויזיה ואני מתיישבת לידה, להוטה, חמה, רטובה, עייפה,
אני מנסה לנשק אותה, לגעת בה, אני מנסה להכניס יד מתחת לתחתונים שלה ובכל ניסיון היא דוחה אותי. היא מנשקת אותי במצח ומלטפת את השיער שלי לאט.

"תהיי בשקט כבר. תהיי רגועה." אבל אני לא יכולה.
בסוף שמתי את הראש שלי על החזה שלה ונרדמתי.

חשבתי על זה,
אולי אני צריכה להפסיק לצאת עם בנות יפות מצפון ת"א.

4X4​(אחר) - נכון!
את צריכה לחלק אותן עם החברים:)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י