"אני צריכה לספר לך משהו"
"טוב"
"זה משהו ממש חשוב. אז תהיי רצינית"
"אני רצינית"
"אני צריכה שתסתכלי עליי, ותהיי רצינית, כי זה חשוב. יכול להיות שאת לא תתייחסי אליי אותו הדבר"
"בסדר!"
"פעם הייתה לי חברה והיא הייתה אהבת חיי"
"איכס, מה את לסבית? שמעתי שמתים מזה"
"תהיי רצינית."
"אני רצינית"
"את לא"
"נכון, אני לא"
"אני לסבית. זה ממש ביג-דיל בשבילי לצאת מהארון מולך"
"מותק, את לובשת נעליים שהפסיקו לייצר בשנות ה80 כי הן מכוערות מדי, לובשת ג'ינסים גזורים, שומעת דת' מטאל, יש לך שיער קצוץ שחצי ממנו כחול,
את משטיחה את הציצי שלך, ואת אומרת 'אחי',
את הקלישאה הלסבית.
יש כנסיות דתיות קתוליות בעולם שלוקחות את התמונה שלך ושורפות אותה למען יראו וייראו.
אם לא היית לסבית, הייתי דואגת."
"את מפגרת"
"אני יודעת"
נישקתי אותה.
שכבנו.
גם היא אמרה לי לא בסוף
לפני 12 שנים. 19 באפריל 2012 בשעה 17:29