הוא לא רצה לעשות לי את כל מה שהוא עשה לי אבל הוא עשה בכל זאת. הידיים שלו כיווצו את השדיים שלי ואני ראיתי מה הוא חושב.
שמעתי את מה שהוא אומר, וראיתי את מה שהוא חושב. ראיתי בעיני רוחי את ייסורי המצפון שלו תופסים צורה, מלפפים את זרועתיהם סביב צווארו, נשימתו הלכה והפכה כבדה מרגע לרגע.
הוא עצר רגע והסתובב,
הוא מלמל משהו,
שמע ישראל אדוניי אלוהינו אדוניי אחד,
הוא הוריד את טבעת הנישואין שלו והניח אותה על השידה, הוריד את חולצתו בתנועה חלקה ואז שלף מעליו את הציצית ובחזה חשוף הוא קיבל אותה בעדינות, מעליה הניח את הכיפה שהוריד מהראש באיטיות אין קץ,
ברוך שם מלכותו לעולם ועד,
הוריד את מכנסיו השחורים ואת התחתונים. הוא הסתכל על זקפתו במבט מלא בוז, הסיט את מבטו ממנה והסתכל עליי. שכבתי על המיטה חשופת חזה, שיחקתי ביד אחת בפטמתי המתקשה, ואז ליטפתי את בטני, חייכתי אליו חיוך לבן מלא שיניים, "אתה בא?"
ואהבת את אדוני אלוהייך בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך,
הוא לא ענה לי, "אדוני?" אני שואלת, הוא מטיל בי מבט זועם חמור סבל וביטל את דבריי,
הוא התיישב על סף המיטה והוריד את גרביו, גלגל אותם אחד אל השנייה והניח אותם על השידה גם הם. כבר לא נשאר מקום. לא נשאר מקום פה למה שהוא היה לפני שנכנס אל החדר.
והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפכשכם,
ליטפתי בציפורניי את הגב שלו, בעדינות, עור הברווז לא איחר להגיע. נקודות קטנות ושיערו סמר, הוא חייך. לאט לאט סדקתי את מעטה העולם החיצון, וכל ליטוף ברא קצת מחדש את האדון שלי. החדש.
הוא הוציא את מכשיר הטלפון שלו מהמכנסיים, "תראי," הוא אומר, מכוון אליי את המכשיר, "איזה יפה, לא יודע ממי קיבל את זה, בטוח לא מאמא שלה",
על הצג עמדה ילדה אפרוחית כבת 7. היא חייכה, מחובקת עם נערה קצת יותר גדולה ממנה, כנראה אחותה הגדולה. או חברה שלה.
"תעיף את החרא הזה מהפנים שלי", הוא צוחק. מכבה את הטלפון. התמונה נעלמת. מחזיר את המכשיר.
השמרו לכם פן יפתה לבבכים וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחויתם להם,
הוא נעמד ומסתכלת במראה, מותח את גופו. הוא מדבר קצת על יומו, על אשתו. המילים שלו ריקות בעיניי. לא אומרות לי כלום.
קליפה. גם הוא, גם אני. שנינו, ערימה של שאריות.
שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד,
הוא צוחק, זונה, מוכנה או לא, הנה אני מגיע,
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,
לו יש את הטקסים שלו,
ולי יש את הטקסים שלי.
לפני 12 שנים. 2 ביוני 2012 בשעה 22:45