סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוסטוייבסקי זה לא

"חשבתי שאתה לא מאמין באלוהים"
"אני באמת לא מאמין בו, אבל הוא התעקש שאני המשיח, אז לא רציתי להתווכח איתו"
"למה?"
"אתה היית מרגיש בנוח להתווכח עם אלוהים?"
"אבל אתה הרי במילא לא מאמין בו"
"נכון, ובכל זאת לא הייתי רוצה להרגיז אותו"
"אתה מתחיל להרגיז אותי"
"אתה אלוהים?"
"אני? לא"
"אז מה אכפת לי להרגיז אותך?"
לפני 11 שנים. 3 באוגוסט 2013 בשעה 22:50

מאוחר מדי, אני בנקודת האל-חזור. אם אשוב על צעדיי, אעביר את חיי בתהיה. אני לא יכול להנשא לחרטה הזו. מוכנה לקשור חיי בכל אחת אחרת, רק לא זו.
- למה?
זה בוער בי. אני חייבת לגלות, את הידיים שלך על העור שלי, לפני שאהפוך לריבוע בעיתון.

אתה שחור לבן, כמו קסם. סרט של היצ'קוק. החן שלך טמון בכל האיזורים האפורים. אני לא מפסידה בכבוד. אתה הפוך מוקה סקיני לאטה. אתה הדלת הפתוחה במעט בחדר ילדותי החשוך- מטיל חשכה על מתלה המעילים, גורם לצללים של מפלצות על הקיר שלי .גורם לצללים של מפלצות על התודעה שלי. מאיימות לפרוץ ולאכול ולבלוע, וברוח סערה לקחת את הוויתי, להשאיר אחריהן דפים של מילים ריקות על רצפת החדר, והווילון מתנדנד לרצונה של הרוח הפורצת והאלימה מחלוני.
אני מפחדת. מפחדת למצוא עצמי קבורה בקרחת יער. שם אף אחד לא ישמע אותי צועקת. מדמיינת, איך אתה שם את החול על שדי, ומותני, מסדר שיערי מאחורי אוזני, נושק במצחי. משאיר אותי לזאבים. בעיתון היה כתוב, נערה נמצאה מתה, נקברה בצורה פולחנית ביער בצפון. אין חשודים. הותר לפרסום: הנערה נהגה להפגש עם גברים מפוקפקים שניצלו אותה מתוך אתרי סקס שיש להטיל ספק בהגינותם. כיווני חקירה אלו נחקרים על ידי המשטרה וגורמים נוספים.
אתה הסולו בסטירווי טו הבן. רוקד את התווים בדיוק שניה לפני שנחתו אל תהומי הבנאליה. אני קוראת לך מאמי. אקט מינורי של מחאה, אני לא נשלטת. בוא תכאיב לי. אני לא שייכת. אתה לא שולט עלי. אתה לא דמות. אתה בראש שלי. תזכור לנגב ידיים אחרי שאתה עושה לי ביד ולפני שאתה נוגע בכל החיווטים העקורים שבקרביים שלי. שלא תתחשמל, שלא תתאבד, שהפוטנציאל לא יפול חסר רוח חיים על רצפת החדר.
אתה קסם. חלק בי מקווה שאם אמצמץ - תעלם. הודיני מחלקיקי אטומים של גועל נפש. השאר, מקווה לנשום אותך, לפורר אותך אל תוך הפצעים הפתוחים שלי. הכנות שלך תשרוף לי; תחטא את חטאיי. אמרח את הלב שלך בין הרגליים שלי. הוא יפעם. 120 לדקה. אתה בדם שלי. הבדיקה יצאה פוזיטיב, אני נשאית של הנגיף שלך (השם יתברך, הסימפטומים רדומים).
תשחק בחוטים שלי. הם שקופים אבל נראים לך. תקח את הסכין החדה הזו, תבהיר את הנקודה שלך. תקיף יותר. אני לא שומעת. או, אני מבינה שאתה צודק עכשיו כשהדם סביב היריכיים שלי, מטפטף אל שלולית אדומה.
אני מפחדת. להקבר חיה תחת מערכות יחסים עם חרטות. אתה קסם, תראה איך תגע בי וכבר אין לי מצפון. אתה קסם, קיבלתי מברק מגיהנום. שמרו לי מקום לידך. תנשק אותי שם בעורף כשהלהבות יחרכו את העור שלנו.
אם אמות, תהרוג אותי

 - 

מוקדש לגבלס. הנאצי החביב עלי. בתווי הפנים הקשים, הידיים המחוספסות, והמבט 

 

Under The Skin - פאק, איזה טקסט חזק.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י