בזמן שאתה מועך את בדל הסיגריה אל העור שלי, אני יודעת שתוותר אחרייך שלפוחית שקופה. בלון ממוזער של נאיביות,מחובר בתאי אנוש אל הגשמי. האישונים שלך בעין סערה לבנה בתוך ארובות העיניים שלך, ננעצים בי. דואגים שלא אפול לשאננות. אפילו לא לרגע. האויב מאזין. האצבע שלך בתחת שלי. הזין שלך בפה שלי. אני חושבת שאני עומדת להקיא. מצדי אתה יכול להזדיין. אתה כלום בשבילי. אני קסם. אתה מאמין באלוהים? לא. את רוצה עוד אצבע?
המלצרית מטומטמת. אתה יודע את זה. אני הדבר הכי מעניין במסעדה הזו. סליחה, אפשר תפריט? תקחי את הכוס, את הצלחת הזו ואת הנר המטופש הזה. תודה רבה. למה חשוך כאן? זו מסעדה של זוגות. רק התיישבנו, אני מתה לעוף מכאן. אני רוצה אותך, חלקים ממך או יותר, בתוך הגוף שלי, השאר הוא בזבוז של זמן. מה שלומך? איך בעבודה? סליחה שאיחרתי, היה יום משוגע. אתה נראה נהדר. החולצה הזו יושבת עלייך יפה. אני אשב יפה יותר. (אני מנצחת את כולן). סליחה, מלצרית? תארזי לי. תודה. ותביאי גם חשבון. תנשק אותי בעורף. בחניון אתה מכניס לי אצבע לתחת ואני פותחת את כפתורי הג׳ינס שלך כמו פליט סודני רעב. זה לא בשבילך. מה אתה צריך את זה? יותר לאט. די. האצבע שלך בתחת שלי. זה כואב, בן של זונה. מה לא מובן. אני אנשך לך את הזין בטעות. הוא יקר לי. בואי נסע מפה. נוסעים. הגענו. החוף שקט היום, אתה חושב שעמוס. כל החניונים מלאים. איפה תכאיב לי. אני לא דואגת. בסוף נמצא. אתה מושך לי את השיער, הסטירה הראשונה נוחתת, משמיעה הדף במכונית. אני גונחת. אני גומרת. אני כבר יכולה לדמיין איך חבורה של אנשים להציל אותי, סליחה? מה קורה פה? שמענו קול של אישה בצרה. והם יראו את האצבע שלך מסיטה את החוטיני הורוד ואת הזין שלי בפה שלך ויגידו, סליחה, טעות וכל הכבוד אח שלו. אבל אף אחד לא בא. כי אף אחד לא שומע אותי. אני מאמינה באלוהים. אני קוראת לו כשאני גומרת עוד פעמיים. אני עושה אותך שמח. אתה מחייך. שר עם הרדיו. אתה קסם. מה אכפת לי. לא אכפת לי. אני שונאת אותך כשהאצבע לוחצת על המוגלה וזה כואב. את שונאת אותי? אני חושבת על זה שתיכף תרים את המכנסיים ותסע. אני מחפשת את התחתונים שלי משטיח המכונית. נקי פה. נאצי אלגנט פדאנט, בן של זונה. את שונאת אותי?