דוסטוייבסקי זה לא

בדירה הריקה שלי בדרום הארץ ישבתי עירומה על הספה הקטנה. הטלוויזיה הייתה כבויה ובהיתי במסך השחור בעניין רב. דפיקה בדלת הפרה את שלוותי ומעבר לעץ המתפורר שחסם ביני לבין העולם החיצון שמעתי את קולה הצורמני של בעלת הבית. היא דפקה שלוש פעמים ברצינות. קמתי בשאט נפש. "כן?", פתחתי לה את הדלת, בחולצה כשהכוס שלי חשוף מעט ויריכיי חשופות לגמרי. "את מאחרת",
הסתובבתי והתכופפתי. יכלתי להרגיש את פיה המעטר את פניה החמוצות מתעוות למראה הישבן שלי מובלט כלפיה. היא הייתה אישה מבוגרת וגסת רוח. נוראית לבריות. הייתה מעיפה אותי לרחוב בגלל שני שקלים אם הייתה יכולה. הגשתי לה במזומן חפיסת שטרות. "זה יכסה הכל". היא לא אמרה שלום ונעלמה. אפילו לא סגרה אחריה את הדלת. מאחוריה נותר עוד שובל הבושם הזול שלה. הסתובבתי והדלת נטרקה מאחורי.
הטלפון צלצל ורביב אמר שיש מסיבה במועדון ההוא שאני עובדת בו. אני ביום חופש, ביטלתי אותו. אני ביום חופש ונשבר לי הזין. רביב הקשיב. נשבר לי הזין מהמסיבות, נשבר לי הזין מהדירה הזו, היא מתפרקת. נשבר לי הזין ממך, נשבר לי הזין ממני, אני רוצה לחזור הביתה, אני רוצה לחזור לאמא, אני רוצה לחזור לרחם. נשבר הזין. נשבר הזין. נשבר הזין. כל כך חם פה. חם פה ואני עירומה, רביב. חם פה. אני מקשיב לך, הוא אומר. דברי, אני מקשיב לך. רביב, אני רוצה שתבוא ותנשק אותי בעורף. שתאהב אותי עד שימאס. אני רוצה שתבוא ותחבק אותי. נראה סרט, נשתה מילקשייק. אני רוצה שנלך ברגל בטיילת ואתה תהיה בלי חולצה. וכולם ידעו שהגבר החתיך והצעיר והמקסים הזה איתי. ואתה תחייך למלצרית והיא כמעט ותתעלף. רביב, בוא תזיין אותי. בוא נעשה אהבה.
אני רציתי את כל זה מזמן, זוכרת? את אמרת שאני לא ואני ככה, את אמרת שלא. אני מקשיב לך. רביב, נשבר לי הזין. אני רוצה להזדחל חזרה אל תוך הכוס של אמא שלי עם ספר טוב וכוס שוקו. אז את לא באה למסיבה? רביב שלי, מה אתה לא מבין, המסיבה היא לא בכוס של אמא שלי, ושם אני רוצה להיות.
אני מגיע. ניתקת. תוך עשר דקות היית בדירה שלי. הרבה זמן יחסית לזה שאתה גר מתחתיי. למה לקח לך כל כך הרבה זמן?
לא הצלחתי לבחור מה ללבוש. אתה ערום. הצבעתי על הבוקסר שאתה לובש. בוא תשכב לידי. רביב, יש לי הרבה על הלב. סיפרתי לך שהמכשפה מהמערב באה לבקר. צחקת, שילמת לה כבר? הנהנתי בתשובה חיובית.
רביב, תחבק אותי יותר חזק. נצמדת אלי, העור שלי נצמד לקוביות שיש לך בבטן והרגשתי את הזקפה המתעוררת בין הרגליים שלך. רביב, אני אומרת, רביב, בא לי לבכות. רביב, אני כל כך שיכורה, בא לי לבכות. הסתכלת על בקבוק הודקה הרגיל שמתגלגל למרגלותיי. רביב, אתה ילד ממש יפה. העיניים שלך כחולות והבטן שלך משובצת, אתה מטר תשעים, החיוך שלך לבן, זה מגוחך. לפעמים יוצא לך להסתכל במראה ולהגיד, אני כל כך יפה שזה מגוחך?
כל בוקר. אני אומר את זה כל בוקר. רביב ואני עשינו אהבה באותו הערב. בבוקר קמתי לעבוד, זרקתי עליו את הכרית והוא נעלם. אחרי שחזרתי למרכז, רביב נהרג בתאונת דרכים.