אני רוצה לישון, אבל לא מרגישה עייפה
אני רוצה לאכול, אבל לא מרגישה רעבה
אני רוצה לצחוק, אבל מרגישה עצובה
אני רוצה להיות, אבל מרגישה לא קיימת
איך אפשר להיות ובו בזמן לא להיות?
מזמן לא הרגשתי ככה:
נטולת כוחות,
נטולת אושר,
נטולת יכולת להניע את עצמי...
אני מרגישה שחזרתי שנתיים אחורה, לתיפקוד לצורך תיפקוד, לא לצורך חיים...
כבר לא משנה מה אני אוכלת, כמה אני ישנה, האם אני עושה דברים שטובים לי? או האם אני הולכת אחורה?
גם חזרתי להתגעגע, נראה לי שזה הרגש היחיד שקיים בתוכי עכשיו, הגעגועים, געגועים לאנשים שאני יודעת שכבר לא יחזרו, אני יודעת את זה, אני אפילו בטוחה בזה.
שרון, האבדה הגדולה של חיי, לא יקום מהקבר,
עידו, האבדה השניה של חיי, לא יתפוס את עצמו יום אחד(כפי שקיוותי) ויגיד לעצמו: "שוקו היא האישה של חיי, איך לא ראיתי את זה? אני חייב לחזור אליה" זה לא יקרה...
אני תמיד מתגעגעת לאותם גברים(שלא תגידו שאני לא עקבית) ויש סיבה למה אני מתגעגעת תמיד דווקא לשניים האלו, אבל היא לא רלוונטית כרגע...
מה שכן רלוונטי הוא, שאני רוצה, אני משוועת לסדר בחיים שלי אך כל פעם מרגישה שיש משהוא שדופק את התוכניות שלי, אז אני שואלת: האם אלו החיים? כל הזמן הזה אנחנו עומלים קשה כדי שהחיים שלנו יהיו מה שאנחנו רוצים שהם יהיו, זה לשווא?
תמיד יבוא משהו שיקלקל לנו את החוויה? את האושר?
יש משפט שאומר:"אנחנו מתכננים תוכניות, ואלוהים צוחק מלמעלה" האם?
שאם כך, אז כן, אלוהים הוא רק סאדיסט(כפי שכבר כתבתי כתגובה בבלוג של המכשפה),ולנו אין אפילו מילת ביטחון.
כולם שואלים אותי מה אני מחפשת, לכן אני מביאה את השיר הבא, כמה שלווה, ואושר, ונחת יש בו, זה בדיוק מה שאני רוצה:
אחרי שכל זה יגמר
אחרי שכל זה יגמר, ניקח שמיכה גדולה ותיק קטן
קצת עוגיות, תה וסוכר
נמצא פינה שאף אחד עוד לא חילל, להתפנק בה
עד מאוחר, איך שנבחר
עד שנבער
אחרי שכל זה יגמר, נהייה כבר בטח במקום אחר
שקט, מתוק, את תתקרבי
ומשהו, אנ'לא יודע מה
יבשיל בי כמו בקצה ענף עץ החיים
את תקטפי, את תתעטפי בי
ואני אוהב אותך
את יודעת שהגחלים שלוחשות בתוכי
הן מחשבות שלך
אחרי שכל זה יגמר, נהיה הר געש שעומד לפרוץ
הדק דרוך, קפיץ משתחרר
אני ארצה אותך כמו שאף פעם אף אחד עוד לא רצה
כמו מטורף, כמו משורר
כמו שחסר לך
איך אני אוהב אותך
את יודעת שהגלחים מלחשות בתוכי
את הסודות שלך
אחרי שכל זה יגמר לא נאלץ יותר לסגת
איש לדרכו, איש למעשיו
איש לבית, איש למעשיו.
אחרי שכל זה יגמר אני ארצה אותך
כמו שאף פעם אף אחד עוד לא רצה, אף אחד...
מילים, לחן, ביצוע - דני רובס
לפני 19 שנים. 11 בדצמבר 2004 בשעה 20:14