הירהורים של אהבה

וכבר נדמה שדשתי בזה, וחזרתי לדוש, אבל זה לא מניח לי, יאמרו אנשים, זה לא מניח לך כי את דשה בזה...(סינדרום הביצה והתרנגולת)
ואני בכלל רוצה להחזיר את הזמן לאחור, לימים שלא הכרתי אותו בכלל, לימים שהייתי בטוחה שאין על פני היקום הזה גבר שמתאים לי, שאוכל לומר לעצמי שאיתו אני רוצה לבלות את שארית חיי, עד שהוא הגיע לא היה גבר כזה, ועכשיו גם אין.כי הוא הלך.

לא אל תאמרו לי שהוא יבוא, שלכל סיר יש מכסה, שאולי הוא לא היה המכסה הנכון, אל תנחמו בשום צורה, זה לא מכהה את הכאב, בכל יום אני מרגישה געגוע עז אליו, רצון להיות איתו, אבל בשונה מפעם, אני לא בוכה, אני אפילו לא מצליחה לבכות, אני פשוט מרגישה מתוסכלת, לא מוכנה להשלים מצד אחד שזהו, נגמר, לא יחזור עוד, ופוחדת שאין כמוהו יותר...

וכולה מה יש בו? כן, כן חשבתי גם על זה, בואו אני אומר לכם מה יש בו, כשהייתי כבת 23 ישבתי וכתבתי אילו תכונות אני רוצה שיהיה בגבר שאחייה איתו את שארית חיי(יענו אתחתן איתו), עד גיל 26 כמעט 27 חיפשתיהו, ומצאתי, מצאתי את האיש, שמירב התכונות שרשמתי לעצמי היו לו, ועוד הרבה מעבר... אז כן, יש בו את כל מה שאני מחפשת(טוב לא הכל, הוא נמוך מידי לטעמי, אבל זה זניח)

האם אאלץ לחכות עוד 26 שנה עד שאמצא אחד נוסף כמוהו? האם הוא קיים?

ויותר גרוע, אני מרגישה שאטמתי את עצמי, אני לא חברותית כמו פעם, אני לא נחמדה כמו פעם, אני לא כמו פעם, הכהות הזו מעצבנת ומבורכת כאחד...

"מי ישמע בלילה
רחש לחש
ובעורפי אז יגע

מי יקיץ לא פעם
ורעד יחלוף בו
מי לצידי ירגע

מי יתעצב
ויתאהב בי
כמו חייו בכפי

רק אתה
אין לי אחר
לגרש עננים ממצחי
לחדש את האש
לנחש את כוחי
מי יחזיק בי
מי יביט
מבט כמו נשיקה
מי אם לא
אתה

מי ילך בחושך
על חבל מתוח
כמו לוליין בזירה

מי פשוט יהיה לי
כמו לחם או מים
חום של מעיל בקרה

מי יאבק
ויתחזק בי
כמו חייו בכפי

רק אתה
אין לי אחר...

הנה סופה מתקרבת
בהמון - איפה אני
ומה כבר יכול להיות לי
קרוב כמו רצוני

רק אתה
אין לי אחר
לגרש עננים ממצחי
לחדש את האש
לנחש את כוחי
מי יחזיק בי
מי יביט
מבט כמו נשיקה
מי אם לא
אתה"

ביצוע: ריטה
מילים ולחן: לא ידוע
גירסה עברית: רחל שפירא