צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הירהורים של אהבה

הירהורים יומיומיים שלי, כאלו שמנכרים וצריכים מקום להיות בו, רק כדי שלא ישארו בפנים...
רובם באים מאהבה, והלוואי שלעולם לא אכתוב כאן את המילה "שנאה"
לפני 19 שנים. 20 בדצמבר 2004 בשעה 21:37

אם הייתי צריכה לצעוד צעד אחד, רק אחד בכדי לזכות באהבה, האם הייתי צועדת?
אם הייתי צריכה לצעוד צעד אחד, רק אחד בכדי לזכות במקום עבודה טוב, האם הייתי צועדת?
אם הייתי צריכה לצעוד צעד אחד, רק אחד בכדי לפגוש את המוות, האם הייתי צועדת?
אם הייתי צריכה לצעוד צעד אחד, רק אחד כדי לפגוש את החיים, האם הייתי צועדת?
אם הייתי צריכה לצעוד צעד אחד, רק אחד כדי לפגוש את האושר, האם לעזאזל הייתי צועדת???

איך לפעמים אנחנו מרחק של צעד אחד, רק אחד...

"צעד אחד לפני הנהר
השמש מכה שורפת עיניים
רבים הגיעו עד כאן וחזרו
מותשים בצמא וזקוקים למים

צעד אחד לפני התהילה
מגיע עייף מגיע רצוץ
דרכים קצרות הן קשות פי כמה
מרגיש כמו לקראת כשלון חרוץ

הלב מתרוקן הכח אוזל
רגעים עזובים רגעים חסרי-אל
אל תכסה את פניך בצל
זה לא יגמר לנו כאן לפתע

צעד אחד לפני האהבה
למה אתה נרתע כמו מפחד
בוחן מילים ודרכי נסיגה
עם כל זאת הרי נשאר ביחד

הלב מתרוקן הכח אוזל
רגעים עזובים רגעים חסרי-אל
אל תכסה את פניך בצל
זה לא יגמר לנו כאן לפתע"

ביצוע: גלי עטרי
מילים: אסתר שמיר
לחן: שפי ישי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י