אשליות של גרנדיוזיות

כאן בפנים, במקלחת החמה, מתעוררת החרדה, מחבקת ומכסה.

ריצוי ופחד, כמו צל, מרחף מעל ראשה, אנשים רחוק במחשבה.

רוצה להימלט, חיים בריאים. או שקיעה בעוררות הכאוס?

החלמה מבלי תרופה, על כאב היום ועל כאב הפגיעה,

האם החלמה אפשרית? האם בכלל ישנה דרך להנאה?

תשוקה ממעמקים, מגיעה ושולפת, חמה וחודרת,

התחושה בפנים גואה. הנאה מגירוי עמוק, ממגע שפל,

אך האם זה מה שאני רוצה? האם זה מה שאני שאפתי?

הרצון שלי, כמו עשן, מתערפל, מתנהג כמו אינו נראה.

מול רצונות אחרים, נעלם ומתנדהד, איננו מוצא דרך,

האם אני רוצה לחזור למוכר ולישן?

או לתת לדמיון להוביל לאזור חדש?

עתיד אחר, רפא אותי, חדש ובריא,

האם לגלות את עצמי, להציג את האמת?

או למכור את עצמי, לחיות בתוך בושה?

חרמנות, אשמה, עצלות, הכל מתערבב.

בתוך סלט, בתוך הסלט הזה של החיים.