המילה תמה - thema; בכתיב מיוונית עתיקה: θέμα מקור המילה הוא מהמונח τίθημι (טיתמי) - לשים במקום) רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה ספרותית, אמנותית או אדריכלית, הנמצא בבסיסה של אותה יצירה. לרוב, אותו מוסר השכל מתייחס לחברה, למשמעות החיים או לטבע האנושי, ומדובר ברעיון אוניברסלי ועל-זמני, ולא ברעיון השייך לתרבות או חברה מסוימת.
התמה של ארז
בבואי לערוך את התמות לראיון זה ניסיתי להתחשב קודם כל בנושאים שעלו באופן טבעי מהראיון ולנסות להבין דרכם את חווייתו של ארז. מתוך נסיון זה עלו שני נושאים עיקריים שליוו את הראיון – הדוניזם ושליטה. מאוחר יותר ניסיתי לבדוק את התמות שעלו בהקשר לסקירת הספרות שלנו ולשאלת המחקר (חוויית הזהות של אנשים בדס"מיים בישראל היהודית). רבים מהנושאים בהם התייחסנו בשאלת המחקר לא עלו, או שעלו באופן שולי ביותר, כך לדוגמא החוויה כסוטה כמעט ולא נחוותה על ידי ארז, לפחות כפי שהדבר מצטייר בראיון. נושאים שנגעו לארז אישית היה קשה לסקור - היחס שלו אל הקהילה, הרגשות שעלו באירועים שונים, קשיים שנתקל בהם, אנשים חיוביים ושליליים שנתקל בהם, חשיפה אל מול אחרים והיכרות עם אנשים בקהילה – כל אלו זכו למענה מצומצם ביותר אם בכלל, בכל זאת כללתי אותם כתמות תחת 'תמות נוספות', מכיוון שהן חשובות למחקר.
- תמת-על – הדוניזם
ראשית, אני מעוניין להבהיר כי ההתייחסות שלי למונח 'הדוניזם', איננה שלילית. הדוניזם להגדרתי היא בסך הכל דרך חיים המציבה את העונג או את האושר כערך עליון, ניתן לטעון כי כולנו מעוניינים להגדיל את העונג ולהפחית את הסבל, למעשה דבר זה נטען גם ע"י פסיכואנליטיקאים וכן ע"י הוגים מתחום הטיפול המחזיקים בפאראדיגמות ההומניסטיות והאקסיסטנציאליסטיות. בדרך כלל הדוניזם נתפס כרדיפה בלתי פוסקת אחרי תענוגות הגוף ושליחות רסן שאיננה מתחשבת בערכים אחרים. אמנם יש לזכור כי עונג איננו בהכרח פיזי וכי על מנת להמשיך לקיים עונג, יש לדאוג לתנאים בסיסיים לקיומו גם לאחר השיאים.
"...אני רואה את החיים בתור משחק של אה.. אושר ומי שמנצח הוא הכי מאושר ואני עושה מה בזין שלי שיגרום לי אושר. זה השיקול היחיד. אין שום שיקול אחר... לא שום דבר ו.. כלום, גם לא.... כאילו כל.. כל.. כל ערך שתעלה נופל מול זה. כאילו הכל בהתחשב בזה כן?.. אבל אני חושב שזה הערך הכי גבוה כאילו שאני היום מסתכל עליו. אגב כשאני אומר אושר זה לא איזה היי.. זה איזשהו שהוא שלווה, זה רוגע, שאתה שלם..."
ציטוט זה למעשה ממחיש את תפיסת העולם ההדוניסטית של ארז, הוא מציב את האושר, כלמר העונג, כערך עליון. השימוש במטאפורה של החיים כמחשק, מראה בעיני על דרך לפרש את החיים בצורה מהנה ובלתי מחייבת כלפי ערכים אידאולוגים שונים. גם בפרופיל של ארז באתר הכלוב, הגבול היחיד אותו מזכיר אושר תחת הרובריקה המיועדת לגבולות היא "פגיעה באושר שלי". עם זאת, גם ארז רואה את הצורך שבהתחשבות בערכים אחרים "הכל בהתחשב בזה, כן?", כלמר, העונג הוא ערך עליון, אמנם יש לוותר עליו לעיתים, על מנת לאפשר למשל המשך קיום הולם של החיים ואפשור של עונג בעתיד.
למרות האמור מעלה, ארז לא מגדיר את עצמו כהדוניסט בפרופיל שלו באתר הכלוב ברובריקה 'מי אני' – "גבר אך לעיתים נשי בוגר אך ילדותי. קשה, בוטה אך גם רך, אדם של ניגודים.תל אביבי, אינטלקטואל, סאדיסט, מיזנתרופ, מזוכיסט, מתנשא ואגואיסט." לדעתי הדבר יכול לנבוע מהעובדה שארז איננו מוכר עם המונח 'הדוניזם', או כי ארז מעוניין להסיר מעליו אורח חיים הדוניסטי או את הקונוטציה השלילית שבדרך כלל מקושרת עם המונח.
1.2 קונפליקט כמחסום לאושר
1.2.1 "אחד הלקחים שלמדתי ממערכות יחסים קודמות זה שאני... זוכר ש..אם מסתכלים מתי בגדתי בחיים שלי זה היה פעם אחד זה היה כשהייתי בן עשרים ולא חזרתי על זה כי.. אמרתי... זה קצת לרדת נמוך מידי... כאילו מה.. מה.. זה מה שאני שווה בחיים שאני צריך מישהי שאני צריך להסתיר ממנה ולבגוד כאילו? לא מתאים לי הכאב ראש הזה. כמו שזה הסיבה שאני לא אוהב נשואות נגיד.. וואלה לא אוהב לחבר סטרס לסקס לא.. זה לא.. מוסיף לגירוי מנטלי גופני עמוק.
אני שואף להשליט סדר בכאוס בחיים. משימה בלתי אפשרית אבל עצם השאיפה הוא חלק מהתהליך. אני בא לסיטואציות בחיים ברצינות בשקיפות בתקיפות. אני רוצה מחר להתנסות עם אישה אחרת דייט טיול מה שבא לי. אם את באמת האהבה הכי גדולה שלי למה שאני ילך למישהי אחרת בגלל סקס? לא מתאים לך, הכל טוב.. נפרדים בחיוך. אני לא זוכר, אני חושב שבכלל לעשות דברים מאחורי הגב, זה לא משנה מאחורי איזה גב, בזוגיות או בחברות, תמיד זה פוגע ותמיד זה לא טוב, אז אני ... אני לא אוהב בכלל כאילו.. מקונפליקטים אז אני מנסה להימנע..
נראה מציטוט זה כי עבור ארז החוויה של בגידה איננה באה בחשבון, מכיוון שהיא פוגעת בהנאה, 'גורמת לכאב ראש'. ארז מעדיף להיות שלם פתוח במיניות שלו ולא לסבול קונפליקט עם אנשים קרובים וכך למעשה משתחרר ממתח מיותר הכרוך בשמירת סוד ובקונפליקטים פנימיים.
1.2.2 בנוסף לכך, נראה כי במהלך חייו של ארז ישנם כמה קונפליקטים הבאים לידי ביטוי במיניות שלו וכן באורח חייו שמונעים, או מנעו ממנו אושר בעבר. הדברים הללו באים לידי ביטוי בדברים אותם ארז בחר להסתיר ממני ובדרך בה הוא מדבר סביב נושאים מסוימים במיניות שלו, במיוחד בהקשר לנטייה המינית כפי שהיא מתבטאת במשיכה למגדרים השונים. ראשית, ארז לא סיפר לי על עובדת היותו חרדי לשעבר, אלא לאחר שנודע לי הדבר מקרולינה ששמעה את הדבר מאחיו בסלון כאשר לא היינו. מאוחר יותר כאשר שאלתי אותו אם הוא דתל"ש, הוא אכן סיפר שכן וכי היה חרדי. אמנם עובדה זאת נשמטה מהראיון. ארז אף לא אמר דבר כאשר שאלתי אותו על ההורים שלו באופן ישיר, לגבי הדיעות שלהם. הדבר נראה בעיני תמוה מעט, בעיקר לאור העובדה שארז לא חסך ממני פרט שנראה בעיני אינטימי הרבה יותר, שהוריו הכו אותו בילדותו. ייתכן, כי מדובר עבור ארז בתקופה אותה איננו מעוניין לזכור או כי היה מעוניין לבחון האם אצליח לעלות על המידע שמופיע גם בבלוג, בעצמי. בכל מקרה סביר מאוד להניח, כי הדת היוותה עבור ארז מחסום מהותי לאושר וכי בהתבגרותו חילץ עולו ממנה ואפשר לעצמו אורח חיים, כך שהוא זוכה באושר רב יותר.
1.2.3 קופליקט נוסף הוא בעיקר מהדרך בה ארז מתבטא בנטייה המינית במישור של משיכה אל גברים ונשים.
"היום אני חושב שאני נמצא על ה-95, 98 אחוז סטרייט... שזה אומר שאני נמשך לנשים באחוזים מאוד מאוד גבוהים והרבה יותר לנשיות. יש סיטואציות מסויימות שעם גברים נגיד שאיכשהו הייתי יכול ליזרום, בגלל שהמשיכה היא קטנה זה לא קורה היום, האלמנט שמוסיף זה הנשיות, המוח הנשי זה הסיבה שבתוך הסקאלה הזאתי אני כן מכניס נגיד טרנסיות בתורבתור מוח נשי עם סטראפון מהבחינה של הנשיות"
לצד הטכנולוגי המבריק יש מוטיב נפשי, אבל הוא גם מתרחב על אנשים אחרים פשוט ו.. של שליטה. היום הדרך הכי טובה לשלוט בבן אדם זה לשלוט במידע שלו. בוא אני אכנס לך לטלפון תן לי שעה ואני אדע עליך הרבה יותר ממה שאני יכול לדעת ממה שתספר לי פה בשעה. אז אני גם בתחום האבטחה המידע אז אני יודע את האסטרטגיה הכי יעילה. ישר לכוון לבסיסי נתונים הנתונים ולהשיג המון מידע. אז אני כן אוהב שאני שולט במידע הזה, כאילו אני עושה את זה סתם בצורה של שעשוע, נגיד, אפלו נגיד.. דרך המחשב, את השמות נגיד של האנשי קשר בטלפון השני... ו..מוסיף תארים ושמות ודברים כאילו.. אתה יודע מצחיקים, ש.. אתה דרך המחשב אתה עושה לזה כאילו סינכרון לטלפון ופתאום כאילו לא יודע מה, לבן אדם משתנה השמות.. זה.. זה.. סתם.. זה פתוח וזה ידוע שזה אני וזה.. זה סתם אה משעשע.. אבל.. אבל בכלל אם מסתכלים באמת, יש פה הרבה עניין טכני שאני גם סתם אוהב לשחק ולבדוק דברים חד.. חדשים נגיד, תוך כדי שאני בלימודים נניח שאני שומע ודברים כאלה."
ניתן לשים לב כי ארז איננו משתמש במילה "נגיד" עד הנקודה בה ארז מתחיל לדבר על הדרך שבה הוא משתשע בשליטה במידע של אחרים על ידי חדירה לאמצעי התקשורת השונים שלהם. מאותה נקודה בה מתחיל לתאר כי הוא 'אוהב לשלוט במידע הזה', הוא משתמש במילה 4 פעמים, שלוש פעמים מתוכן, לפני שהוא מספר לי שהוא שולט במידע דרך המחשב. הפעולה הזאת שהיא בעיני ארז וחבריו שעשוע, מהווה למעשה חדירה לפרטיות שהיא עבירה פלילית ומכאן שהיא ידועה באוכלוסייה כמעשה זדוני. לכן, לדעתי ארז חש שלא בנוח לחלוק את המידע הזה עמי ולא היה בטוח בתגובתי.
1.3 תת-תמה – בדס"מ ככלי להגשמת אושר
"...ואז אתה מוסיף בסוף (מחייך) אתה עוד עושה אתה מוסיף מיקס של הכל, כי סקס סמים ובדס"מ זה לדעתי השילוב שהביא אותי בחיים ל'פיק', לאחד ה'פיקים' הכי גדולים בחיים. כן? כשזה בא בתור, ביחד, אז השילוב אז הוא כאילו.. הוא עוצמתי שהוא הוא ה... המדד שלך למה היה סקס טוב, אתה משווה את זה תמיד לנקודה הזאתי."
נראה מציטוט זה כי הבדס"מ כשלעצמו מספק מקור לעונג. לראיה ניתן להבין כי הבדס"מ היה אחד הדברים שהיוו חלק מהחוויות הנעימות ביותר בחייו של ארז. כמו כן, נראה כי הוא משתמש בבדס"מ על מנת להגביר את העונג מפעילות מינית.
1.4 תת-תמה – סמים
"...היום אני כמעט לחלוטין צריך עניין מאוד מעניין צריך אדם מעניין שיהיה לי איזה אתגר או אם זה בקטע רגיל, אז צריך שיהיה פשוט סמים והשילוב ואו אוהב לתאר את זה נגיד שמדברים אה... נגיד עם חברים נגיד בדס"מים או כאלה שאצלי זה בא במקום שבהתחלה הייתי אומר אז מבחינת הגירויים שלי אז בהתחלה אז אתה עוסק סקס רגיל אז אתה מסופק, אחרי כן סקס רגיל משעמם אותך כבר, אז אתה עובר לעשות סקס עם סמים, אז וואלה זה מין טוויסט אתה ב mood אחר, המצב ההכרתי שונה, זה נהיה מגניב..."
מציטוט זה ניתן להבין כי מקומם של סמים בחייו של ארז הוא מרכזי בהפקת עונג. ארז מזכיר במשך הראיון את הסם ריטלין ובביתו היו אלכוהול וגראס. כמו כן, על פי הבלוג שלו נראה שהוא 'נדלק'. בנוסף הכינוי אותו בחר ארז ככינוי בדס"מי – 'ד"ר הופמן', מצביע על שימוש ב-LSD. הדרך בה ארז מדבר על סמים מצביעה כי אין מדובר עבורו בהתמכרות מזיקה, אלא בפעילות פנאי המגדילה את ההנאה ומאפשרת חקירה פנימית. ארז מציין במשך הראיון כי הוא נוהג ללמוד אודות הסמים אותם הוא צורך, טרם הצריכה. כך שנראה כי מדובר בהתנהגות מתוכננת בעלת מטרה מוגדרת ותוך התחשבות בסיכונים. דבר זה מתקשר לי עם קוד ה-RACK. בכל מקרה, כפי שאראה בתמה הבאה, יש מקום לשים לב לאמירה בציטוט הנ"ל – "... אחרי כן סקס רגיל משעמם אותך כבר, אז אתה עובר לעשות סקס עם סמים".
נקודה מעניינת נוספת בנושא הסמים מתקשרת לי עם תמת-העל של שליטה - הציטוט אותו בחר ארז למקם בפרופיל שלו, תחת הרובריקה 'השקפות שלי על עולם השליטה': "שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני-אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על-פי בחירתך" (מתוך '1984', ג'ורג' אורוול). ניתן לפרש אמירה זאת בהקשר של סמים, כמעין רצון לקבל אוטונומיה ושליטה על המוח, על המחשבות ועל התחושות. הסמים מאפשרים 'קריעה של המוח לגזרים', מעין הגמשה של הנפש, ובעזרתם ניתן גם לבחור כיצד יבנה המוח מחדש.
1.5 תת-תמה – חוסר סיפוק
"מתי תגיע השלווה
חייב לרוץ. להתענג. לטעום הכול ולבדוק מה עוד יש בתפריט.
כשאני עוצר משהו בי הולך להתפוצץ. חייב להמשיך הלאה.
כשאני כבר מתפוצץ אני רוצה שקט שלווה בדידות ורוח נעימה
האם זו גזירת הגורל שלי לחיות כל החיים בלונה פארק.
יש לי הכול אבל אין לי כלום רוצה רק חיבוק חם ונשיקה
לישון כפיות מאושר לנצח אם האישה שאני אוהב
אבא אמא שמישהו יעצור את הטירוף הזה. אני רוצה לרדת!!!"
פריט זה מתוך הבלוג של ארז מביע הרגשה שנראה שמלווה את ארז כמעט באופן תמידי. השיר שמעוצב בצורה שמאפשר קריאה ברורה והפרדה של כל מחשבה (רווח של שורה בין השורות), מייצג מעין קריאה של עזרה וחוסר אונים. בשיר מבקש ארז הגנה מהוריו ומבקש לעצמו להיות מסופק מדברים פשוטים מהם מרגיש אולי שאינו יכול להינות, כמו חיבוק חם, נשיקה ו'כפיות' עם האישה שהוא אוהב.
עוד בשיר מתאר ארז למעשה את הפרדוקס ההדוניסטי כפי שמוצג בידי אלו שעויינים את הפילוסופיה – המאמץ להגיע לשיא הממלא את הנפש, השיא עצמו המתבטא בעונג רגעי ולאחריו הקתרזיס והדקדנס, שהם מהווים את החלק הארי בשיר, מתארים את תחושת הריקנות הממלאת מחדש ("רוצה שקט, שלווה, בדידות ורוח נעימה") ואת התהייה לגבי מידת ההכרחיות של הלך הדברים. השיר מבטא למעשה בקשה לאושר מסוג אחר, שאיננו חולף. על פניו נראה כי הדבר עומד בסתירה לאמירה שלו, כי הוא אינו מחפש 'היי'. אמנם נראה, כי ארז אכן מודע לחוסר הסיפוק שלו וייתכן כי ההכרה הזאת גורמת לו לחפש דרכים להרגיש מאושר ללא הצורך למתוח את החושים ולחוות חוויות קיצוניות יחסית ובכך בעצם הוא מתכוון לאמירה שהוא מחפש משהו אחר.
כחודש לאחר פרסומו את הפריט שציטטתי מעלה, העלה ארז פוסט המציג את המונח 'מיינדפולנס', ארז מציג אותו כמדיטציה, ככלי לחוות את ההווה, ככלי ל וכלי להישאר ולעבד מחשבות. הפוסט הזה מראה בעיני על למידה שעושה ארז על מנת לעזור לעצמו להתמודד עם הרגשה של ריקנות המלווה אותו לעיתים קרובות. ארז מעיד בתגובות לפוסט הזה, כי מיינדפולנס ומדיטציה מעניינים אותו הרבה יותר מבדס"מ. ומאוחר יותר בצ'ט בינינו אומר כי הוא מרגיש שההתנסויות שלו קידמו אותו להבנה טובה יותר של תהליכים מהילדות ומהגנטיקה שלו וכי הוא בשלב מודע יותר המביא אותו לרגיעה ולהפסקה כללית מחוויות בדס"מיות. נראה כי במובן זה ישנו חוסר שלמות של ארז עם הנטיה, ייתכן כי הוא רואה בבדס"מ דרך שאינה לגיטימית לגמרי, או שייתכן כי הוא רואה בשימוש שלו בבדס"מ נסיון בלתי מוצלח להגיע לידי סיפוק. כך, גם אם הבדס"מ לגיטימי בעיניו ואם אכן יבחר לחוות אותו בעתיד, יוכל להינות ממנו במידה מלאה יותר ולאו דווקא יחפש אחר פרקטיקות חדשות והוא יוכל להינות ממנו כחוויה מספקת לאורך זמן.
2 תמת-על – שליטה
" מבחינה בדס"מית איפה אני נמצא? אני.. חושב ש... וזה יצא לי גם לדבר על זה.. דווקא השבוע זה יותר בראש שלי. שאני אה... אומר 70%, דבר ראשון בכללי, אני אוהב לשלוט כל הזמן כל החיים שלי. זה לא משנה מלמעלה או מלמטה. אבל אני שולט על כל הסביבה, אני עושה את זה בצורה טובה ועם נסיון שכבר כמה שנים טובות המודל לי יפה, לא אוהב שליטה עריצה. מבחינתי שליטה בכלל, זה מישהו שיותר באופן טבעי מי שתורם לך יותר, ויש מקום שאתה צריך אותו, אתה לדוגמא צריך את האוניברסיטה, אתה צריך את הבוס שלך, כי אתה תלוי בו. עכשיו זה לא חייב להיות שזה דבר רע, כן? יש לכם עסקה של "ווין-ווין". אתה עובד, אתה מכניס לו כסף, הוא יש לו עובד, שתיכם, אבל הוא שולט בך, אבל בסוף, אני חושב שגם עם גברים וגם עם נשים. בכל סיטואציה, אני אוהב לנהל את הסיטואציה. אני יכול נהל אותה אני חושב לשלוט מנטאלית מלמעלה אכל אוהב להרגיש פיזית מלמטה."
באמירה זאת מביא ארז את הביטוי לתמה של שליטה, תוך אזכור של ארבע תמות מרכזיות תחת תמת-על זאת. ארז אומר בבירור כי הוא אוהב ורואה עצמו מצליח לשלוט בכל סיטואציה ללא קשר להיררכיה הרשמית בה. ניתן לשים לב כי ארז מדבר בשתף בפסקה הנ"ל, הדבר מראה בעיני כי מחשבות אלו מעובדות אצלו ועל כן, נראה כי ארז מקדיש חשיבה לנושא. שלושת התמות הבאות לידי ביטוי במשפט זה הן -
- אינטלקטואליזציה / ידע הוא כוח – מתבטאת בכימות ובהפיכה של נושאים אישיים לנושאים תיאורטיים. כמו כן, השימוש שלו במטאפורה של החיים כמשחק (ראי תמה – הדוניזם), באה לידי ביטוי במונח "ווין-ווין", השוואה זאת של החיים למשחק משרה תחושת ביטחון ומאפשרת להעריך פעולות נכונות בעתיד
- הבדס"מ כמסגרת להבנת החיים – מתבטא בביטוי "שולט מלמטה"הלקוח מהז'רגון הבדס"מי.
- היחסים בראיון כביטוי של שליטה – המסר העיקרי של הציטוט שהבאתי הוא "אני אוהב לשלוט ולרוב שולט בכל סיטואציה", מכאן, סביר להניח כי יחסי הכוחות בחדר נמצאים במחשבותיו גם במהלך הראיון וביחסים בינינו כפי שאראה בפרק הקשור בתמה זאת.
בנוסף ניתן לראות את האמירה של ארז כי אם יכל לוותר על הצרכים המיניים שלו היה מוותר עליהם כלל כביטוי לרצון לשליטה רבה יותר בחייו. לו לא היו לו צרכים פיזיים כמו אוכל, מין וכדומה יכל להיות חופשי מכבלי הפזיולוגיה, כך היה גם נעלה מאחרים וגם הייתה מוצאת רוחו נחת. הפנטזיה האולטימיטיבית שלו היא להמיר את התודעה שלו ליום מהימים למחשב מחובר לאינטרנט כתודעה דיגיטלית בעלת שליטה מוחלטת על מחשבות ורגשות.
2.1 תת-תמה – אינטלקטואליזציה – ידע הוא כח
כל אחד שונה כמו שכל אחד אוהב אוכל שונה ואין שום בעיה עם זה, זה בסדר גמור. זה סך הכל מבטא את הצרכים שלך.. בהתאם לשרשת התניות שהתעצבו במוח שלך לשם הפעלת יד רגל רגש או מחשבה. אפשר להרחיב על זה, אבל זה, סך הכל זה המיניות זה הסט דברים שכשאני לוחץ על XYZ אתה מסופק מינית. כל אחד יש לו כפתורים אחרים. אתה יודע שיש יש דברים שעושים מסקרנות אני את שלי עשיתי, לא רוצה יותר כלום, כן? זה מבחינתי מיניות, המוח הוא העיקר.
בתשובה לשאלתי הראשונה "מה היא מיניות עבורך?" הוא מציג מודל כללי שמתאים לכל אדם ומכניס משתנים שלא מסגירים מידע אודות חייו כלל. בנוסף, ארז משתמש לעיתים קרובות בכימות של תכונות במיניות שלו לאחוזים וגם משתמש במשתנים (XYZ) שלוש פעמים במשך הראיון כשנשאל שאלות אישיות, על מנת להציג מודלים. בשיטה זאת משתמש ארז בהרחקה ולא משתף מסיפורו האישי. כמו כן, ארז משתמש באינטלקטואליזציה על מנת להסביר לעצמו תהליכים ותכונות עמם הוא נפגש בחייו. ארז מעריך מאוד ידע ונראה כי הוא משתמש בידע אינטלקטואלי בשביל להבין את חייו, כמו גם להרוויח שליטה על תחומים בהם הוא מעוניין להתקדם. ניתן לראות כיצד בבלוג של ארז הוא משתמש באינטלקטואליזציה לא רק על מנת להבין בעצמו, אלא גם בשביל להציג את תובנותיו לקהל, כך שיוכל לקבל משוב. מכיוון שנראה שארז עצמו מאוד מעריך ידע, ניתן להניח כי הוא עצמו יעריך אנשים אחרים אשר מעריכים ידע וכך יש קרקע לייצור רשת חברתית וחברתית-מינית עם אנשים בעלי תכונות דומות.
להלן תקצירי הספרים שמופיעים על מדפו של ארז.
'לוגיקה בפעולה' הוא ספר שנכתב ע"י דורון אביטל, ד"ר למתמטיקה ופילוספיה העוסק בקבלת החלטות תוך הבאה של דוגמאות היסטוריות יוצאות דופן.
'המוח הנשי' – נכתב ע"י לואן בריזנדיין, נוירופסיכיאטרית. בו מגוללת הכותבת את ממציא ומסקנותיה מתוך תחום חקר המוח והנפש.
בסוד הרגשות – אהרון בן-זהב, ספר הדן בחשיבות הרגשות בתפקוד האנושי ובניתוח שיטתי של הרגשות השונים.
הרופא והנפש – ויקטור פרנקל. הספר שהניח את היסודות לפסיכותרפיה ההומניסטית, המשלב מימד רוחני ומשמעות כחיוניים לנפש.
ילדות מתורגמת – ג'ין קוואק, ספר עלילתי המתאר את קורותיה של נערה שהיגרה מהונג-קונג לסין, בספר מתוארים קונפליקטים כמתבגרת בין שתי עולמות.
לבחור באושר – טל בן-שחר, ספר המושפע מפסיכולוגיה חיובית ומראה כיצד באמצעות החלטות יומיומיות ניתן להגיע לאושר.
מהנדס הגן – קולין טאג', ספר המביא ממצאים ומסביר את הגנום וכן מגולל את ההיסטוריה של חקר הדי.אן.איי. ואת התוצאות העתידיות האפשריות של מחקר זה.
התלמוד הבבלי, נזיקין - דברי פרשנות, פילוסופיה והלכה יהודיים.
ניתן ללמוד מרשימה זאת כי ארז משתמש בספרים על מנת ללמוד לשלוט בחיים טוב יותר ולעבד את חוויותיו האישיות. נראה כי הנושא של חקירת הנשיות חוזר על עצמו שלוש פעמים בספרים הללו, שני ספרים מסופרים מנקודת מבטה של אישה משאיר והספר השלישי עוסק בחקירת המוח הנשי. נושא נוסף שנראה כי עולה מין הספרים הוא הרצון להבין רעיונות פילוסופיים שונים ותיאוריות פסיכולוגיים שיעזרו לו להגדיל את האושר שלו. לבסוף, נראה כי ישנם ספרים שהם במובהק ספרי הדרכה לחיים טובים-יותר, דבר אותו מבקש לעצמו ארז במשך הראיון. כמו כן, נראה כי רבים מהספרים מבוססים על סיפורים אמיתיים, של כותביהם, או סיפורים של אנשים אחרים ונראה כי ארז מעדיף ללמוד מסיפורי הצלחה ולשאוב השראה מאנשים אמיתיים, יותר מאשר מדמויות פרי-הדמיון.
יש בדבר זה כדי לחזק את ההשערה שארז מעוניין להפיק מהספרים ידע קונקרטי ואמפירי אותו יוכל לשלב בחייו. הספרים 'מתארים סיפור של דמויות שניתקו מערכים ישנים והן בונות חיים חדשים, ייתכן כי ספרים אלו עזרו לארז לעבד את חוויתו שלו, כמי שיצא בשאלה. כמו כן, ייתכן מאוד כי ספרו של פרנקל בא למלא צורך בחיפוש משמעות ובהבנת הרוחניות או אף רכישתה מחדש, אחרי אותו תהליך של יציאה בשאלה.
מבחינת ראיית החיים כמשחק, נראה כי ארז לומד את החוקים ומאפשר לעצמו להפוך לשחקן מוביל.
2.3 תת-תמה – בדס"מ כדרך להבין את העולם
"בסוף זה סוג של משחק שמשקף חוויה שאני חושב היא הרבה יותר גדולה. אני חושב שהחיים האמיתיים בלי חוקים, כשאתה רוצה להיכנס למשחק, אז אתה נכנס לחוקים. אבל, בוא נגיד שהכל החוקים,אני חושב שבכלל כשמסתכלים על חוקיות או על דברים שיוצרים סדר באיזה מערכת כמו דמוקרטיה, שיוויון או בדס"מ שאתה אומר יש כללים,
מילת ביטחון, יש כן, יש לא, יש הסכמה. ברגע שאין כפייה פיזית או מנטאלית אלא הסכמה הדדית זה הופך לסוג משחק שהוא במסגרת של חיים באמת בלי חוקים כן? בסוף אנשים מנסים לעגל את החוקים ומשחקים בעיקר על האינטרס האישי. בסצנה של בדס"מ אנשים בודקים את הגבולות האלה. אנשים בעצם באים לעשות מה בזין שלהם כן?
יש להם בעיה בעצם עם.. עם.. עם.. הצד הפלילי או הפרקטי כן? לא הכניסו אותי למועדון בגלל ששם היה בלאגאן, אם לא... אם לא.. אההה... עכבו אותי במשטרה על הטרדה כי עשיתי ככה, אז זה הגבול שלהם והם משחקים אבל ממש נוגעים בגבולות. שזה לדעתי.. איזשהו מגרש יפה שהבדס"מ מאפשר ש... שהוא פשוט נותן לך.. הוא מגרש משחקים עם הגבולות הכי רחבים שאפשר הייתי אומר... זה המג.. זה הגינת משחקים הכי גדולה בשכונה כן? (מחייך) לעצם האנלוגיה הזאת.
בציטוט הנ"ל מתאר ארז כי הבדס"מ למעשה מאפשר מעין הבנה של הנורמות והגדרה שלהן מחדש, הגדרה של המשחק שהוא החיים בתוך המשחק הבדס"מי וכך להרוויח אושר פעמיים, פעם אחת ע"י היכולת להבחין בדינאמיקות ביחסים ופעם שניה ע"י ההנאה מהבדס"מ עצמו. באחת התגובות בבלוג שלו, אומר ארז כי הוא מסכים עם האמירה שבדס"מ הוא סוג של פסיכודראמה. לדעתי האמירות הללו בעצם מראות כיצד פעילויות בדס"מיות למעשה נוגעות באופן מודע נושאים עמם הפרטים באים בקונפליקט. וכיצד, מרגע שנושאים כאלו עולים על הפרק ומקבלים ממשות, ניתן למעשה לקבוע חוקים חדשים בתוך המשחק הבדס"מי ע"י שינוי הגבולות, או שינוי התכנים בהתאם לנושא בו רוצים לעסוק. כמו כן הבדס"מ משמש לקביעת חוקים חדשים גם במשחק שהוא החיים, כאשר הוא משמש נקודת ייחוס לחוסר צדק של הערכים בחברה, מכיוון שהוא דבר טוב ובלתי מזיק לפרטים העוסקים בו, אמנם הוא נתפס כסוטה.
במובן הזה הבדס"מ מאפשר לארז שליטה במצבים שונים בהם הוא נוכח וגם מקנה שליטה בעצם תחושת הרווח שרוכש ארז מתוך ההבנה הזאת, שכן למעשה הוא מפיק מדבר שנתפס כרע בעיני אחרים יתרון משמעותי בחיים.
2.4 תת-תמה היחסים בראיון כביטוי של שליטה
לאורך הראיון הרגשתי רוב הזמן כאילו תחת ההסכמות התיאורטיות והעניין ההדדי בשיחה מתנהל מאבק טיטאנים איתן על השליטה בתכנים של הראיון. הצורה בה ארז חושב הזכירה לי במידה רבה את הדרך בה אני חושב ולפחות בעיני היה נראה כי לכל מילה שארז אומר יש משמעות שטבועה ביחסים בינינו.
הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הדרך בה נמנע ארז משיתוף בחוויות אישיות, אלא גולל את משנותיו התיאורטיות, בעוד שאני מנסה כל העת להוציא ממנו ווידויים אודות קשיים בחייו הקשורים בבדס"מ. הדבר הגיע לידי הגזמה בבקשה שלי שידבר על קונפליקטים. בנוסף, ניתן לראות במקומות רבים בהם אני מתפרץ לדבריו על מנת לשאול שאלה מכוונת, לדוגמא כאשר מדבר על כדורגל כמשחק אלים ואני שואל שאלה הקשורה בכרונולוגיה, כלמר מנסה להבין את הסיפור; כשאני מנסה מדגים ידע תיאורטי משלי כמו ההבדל בין Mtf ל-Ftm; או כשאני מדקדק איתו את האחוזים בהם נמשך למגדרים השונים. הרגשתי פעמים רבות בראיון כי אני רודף אחריו באופן ששנינו מודעים אליו. מעין משחק מוחות בסדרה של שאלות ותשובות.
אני שואל שאלות מכוונות באופן מוגזם וארז מצידו עונה בצורה כללית ותיאורטית ולעיתים חושף איזשהו פרט אישי, אך לא מרחיב את הדיבור על רגשותיו או על המקרים שקרו (לדוגמא אילו מכות, מתי, למה וכמה). בשלב מסויים כאשר ארז פיהק, אני זוכר שהרגשתי ניצחון מסויים, חשבתי שכעת הוא יוריד מגננות ויהיה קל יותר להוציא ממנו את וידויי חייו. ייתכן כי משחק זה משתקף גם בעובדה שארז רצה לקרוא את הניתוח של הראיון שלו. מעין דרך לבדוק האם הצלחתי לעלות על פרטים מסויימים – עד כמה אני שולט במידע. בכל מקרה, בטוח שארז ביקש את הניתוח על מנת לנסות ולקבל רפלקציה על אישיותו ואופיו, ללא קשר ליחסי הכוח בינינו.
את הדברים הבאים אני מעלה כהשערה שקשה לבסס אותה – מכיוון שארז בקיא בתיאוריות פסיכולוגיות למיניהן, כולל NLP ומכיוון שאני רואה בו אדם שחושב על מה שהוא אומר, אני נוטה להניח כי אזכורים תכופים של חוויות המין המרובות שלו והקלות בה הוא מצליח למצוא שותפות להגשמת פנטזיות נועדו להוכיח עליונות מסוימת, שכן לאור אותה שיחה שניהלנו במסיבה טרם נפגשנו לראיון, סביר להניח כי ארז מודע לחוסר הביטחון שארז חווה לעיתים עם נשים. בנוסף, נראה כי ארז שמח דווקא לדבר על הנושא ולהיות אף מעין מורה בעניין, שכן הוא הציע לי לעיין בספריו. פעולה זאת מראה כי ארז כבר מחזיק בידע בו הוא סבור שאני מעוניין.
אין בי ספק כי ארז לא היה מעוניין לחשוף את סיפורו האישי כסדרה של אירועים, אלא יותר לדבר על ההשקפות הפילוסופיות וכי אכן היה מאבק על הנושא. אמנם, כאמור אינני יכול לעגן בצורה מספקת את הטענה השנייה העוסקת באזכור של הצלחה עם נשים. ייתכן כי ההשערה הנ"ל הנה תוצר של קנאה מצידי.
3 תמות נוספות (העיקר)
3.1 הבדלה בין בדס"מ לסקס
"אם אני שולט, אז זה בא ממקום שהוא יותר סאדיסטי, שהוא לא מיני, לא מיני. הוא בא ממקום יותר מנטאלי אה ויותר אכזרי, יותר חסר מעצורים, אבלצהוא לא בא מאיזה מקום מיני. נגיד אין לי בעיה לסשן גבר או אשה, לא יהיה לי הבדל בהרגשה. אה.. להיות פיזית נשלט עם גבר צופה זה יחבל לי ואפילו יעורר לי התנגדות.. עם אשה אזלרוב אה.. זה יעורר לי משיכה מינית. עם גבר היא לא תהיה מינית.. (בתור נשלט)"
כאן מראה ארז את ההבדלה הברורה בין צרכים בדס"מים לבין צרכים מיניים אחרים, למעשה, החוויה המתוארת, למרות שהיא מובאת במסגרת מינית, איננה מינית עבור ארז. ההפרדה בין בדס"מ לסקס נעשית גם כאשר ארז מתאר את הרגעים הטובים בחייו שעירבו סקס, סמים ובדס"מ. כמו כן, הדבר משתקף בתמה של בדס"מ כדרך להבין את החיים. שם הדבר מובדל בבירור כאשר אין קשר בין בחירה מינית לבין בחירה, או הבחנה של היררכיות.
3.2 בדס"מ כתרפיה
"יש לי אבא שאני די דומה לו בהתנהלות. אה גם גנטית. אבא שלי בכלל הוא כאילו הוא טיפוס מאוד רציונליסט כזה הוא.. הוא היה טייס קרב בצבא. אז אה.. והוא מאוד גם אה... דיבר והמחיש והוא.. י.. יש לו כאילו... עצמה שהיא לא.. היא לא פיזית. הוא נראה עדין. אבל הוא מאוד חזק שכלית ומנטאלית. נגיד הוא מאוד.. הוא נגיד בקלות ש.. השולט.. השולט בבית אם כי, אם כי... ואני די מעתיק אותו, כמעט משכפל הייתי אומר, שולט לפעמים מלמעלה ולפעמים שולט מלמטה,כן? הוא היה נותן לאמא שלי לקבל את ההחלטות. אבל בסוף הוא תמיד מטיל את הווטו כן? אם צריך, אתה מבין? אז כאילו... אה... הוא.. אז הוא באמת היה דמות שאני חושב, שאני די אה.. די מ.. די מ.. די מעתיק.. וגם אין לי בעיה להעתיק כן? הייתי רוצה להיות יותר אגרסיבי קצת יותר. אבל .. אבל בגדול אני די.. הדמות שלו, מהבחינה שזה, אגב נוגע במגדר שלי כן? איך אני כאילו רואה את עצמי. בתור גבר, בתור אישה, בתור מה? אז ז.. זה במובן הזה זה יושב לי מ.. סבבה לגמרי..אה.. במובן של אמא שלי אז.. אה.. היא.. בת של גרים מהולנד ש.. שבאו ו.. וגם... אין לי מושג אם זה העליה בלבלה אותה או ש.. סתם, אבל ..אה... אז היא כאילו מאוד נאיבית אה.. אה.. מאוד טובה מאוד אה.. עם לב טוב, אבל בלי הרבה תחכום ו... ו.. איזושהי חולשה מאוד מובנית.. אז נוצר לי.. נוצ.. ה.. בגלל האלמנט הזה, נוצר לי מ.. אלמנט של משיכה למישהי בגיל יותר מבוגר, אני בכלל, ת.. תמיד הס.. ה.. החיבור הטוב שלי היה עם בנות 40 כאילו.. אממ.. ויש גם איזה חיבור מיני, כן?.. ש... ש.. שהוא בדיוק אה.. משלים את זה, כי וואלה .. זה בעצם סוג של.. אתה אומר בדרך כלל שאתה רוצה להרוג את אבא שלך ואתה רוצה לזיין את אמא שלך אז זה בעצם זה ה.. הכי כאילו לפי הספר פה אצלי.. ככה אני רואה את זה.."
בחרתי להביא את הציטוט הארוך הזה מכיוון שנראה לי כי מעבר לכמות הפרטים הרלוונטית בתוכו, יש חשיבות גדולה לצורה בה ארז מתבטא סביב הנושא של המשפחה שלו ובאופן כללי סביב חווייתו האישית. הניסוח בציטוט הנ"ל הוא מבולבל ומגומגם. עם זאת, ארז חושף בפני סיפור משמעותי בחייו המראה את הקשר בין החוויות שחווה בביתו לבין הנטיה המינית שלו. אם אני מבין נכון ארז למעשה מתאר כי ביחסים בין הוריו, אביו היה דומיננטי, אמנם בצורה עקיפה, אולי מניפולטיבית, את אימו הוא מתאר כבעלת לב-טוב, תחכום מועט ובעלת חולשה מובנית. ארז אומר כי בהתאם, הוא משחזר את יחסי ההורים, למעשה הוא ממלא את הצורך האדיפאלי שלו באמצעות התקה לנשים בגילאי ה-40. קצת אחרי כן, ארז מספר כי הוא הוכה על ידי הוריו.
לפני הציטוט שהבאתי מעלה, ארז מדבר בצורה כללית יותר על הסיבות בגינן אנשים מפתחים נטיות בדס"מיות, אחר כך מביא דוגמא מחבר שלו שנמשך לגברים בגיל בו אביו היה נוהג להיעדר ואז מספר את הסיפור שבציטוט. לאחריו חושף ארז את דבר הכאתו בילדותו – בעיני נראה הדבר כחשיפה אמיצה מצידו של ארז, שכן ברור מהדרך בה התקרב ממעגל של אינטלקטואליזציה, דרך סיפור על אדם אחר ועד שהגיע אל סיפור חווייתו שלו, שהנושא של המשפחה והחשיפה באופן כללי אינם פשוטים עבורו. האמירה בה הוא משווה את המשיכה המינית שלו לשלב האדיפאלי של פרויד, מצביעה על נסיון אמיתי להכיר את עצמו ולהבין את חייו. עם זאת, ארז אומר מעט מאוחר יותר בראיון כי מקצועות הנפש 'תקועים עם פרויד'. כלמר, באיזשהו מקום, הוא מוצא את הסיפור הנ"ל לא מספק – או שאינו עונה לשאלות אותן שואל ארז בצורה מספקת, או שהתובנה איננה מספקת מענה למצוקה נפשית כלשהי שהוא ציפה למצוא לה מרפא. אכזבה נוספת מהפסיכולוגיה מביע ארז בהודעה אותה שלח לי בתשובה לשאלה לגבי ישראל ובדס"מ, שם הוא מתאר כי הוא חושב שישנם טיפולים, כמו דיקור סיני, הכרוכים בכאב פיזי שהם יעלים בהרבה משיחה טיפולית,.
ארז גם מזכיר בבלוג שלו כי הוא מסכים עם האמירה שבדס"מ זה סוג של פסיכודרמה, כפי שהראתי מעלה. לפי החוויה שלו, יש קשר בין בדס"מ לבין נסיון להקל איזשהו דחק, אפילו שהדבר נחשב חיובי בעיניו.
3.3 קונפליקט בין בדס"מ לחברה
ארז אמנם אומר שלא קיים קונפליקט בנטיה המינית שלו, אמנם ליתר דיוק הוא אומר שאין קונפליקט בין המיניות שלו לדברים שהוא רוצה להשיג – הוא איננו מעוניין בדברים כמו חתונה וילדים, משמע ישנו קושי או סתירה בשילוב של חתונה ו/או ילדים עם נטיה בס"מית.
מאוחר יותר, כאשר מדבר על חשיפה הוא מתאר כי ציפה שבחברה בה עבד לא יקבלו את זה. כלמר ישנו סיכון בחשיפה. עם זאת, בנושא החשיפה לפחות ארז איננו מבדיל בין החשיפה של תכנים מיניים לבין החשיפה של תכנים בדס"מיים.
כמו כן, ארז מבטא סכנה פלילית הכרוכה בפעילות בדס"מית, פעמיים במשך הראיון. הוא מביע אך ורק את הסכנה שקיימת עבור גבר שולט כמי שיתלוננו עליו ולא מזכיר קונסטלציות אחרות בהן יכולה להתקיים סכנה.
3.4 יחס אל קהילת הבדס"מ
"אוהבים לצייר את הבדס"מ לפעמים בתור איזה עולם של מנכל"ים ומליונרים שאוהבים לקבל בתחת... בתכל'ס זה אולי 20% מהקהילה."
נראה כי ארז איננו תופס את קהילת הבדס"מ כקהל איכותי במיוחד, הוא גם מתבטא במשפט זה בביקורת על הדרך בה התרבות הפופולארית מציגה בדס"מ, כמעין התנהגות אקסקלוסיבית של אנשים ממעמד גבוה, אולי אף מין תכונה שמשוייכת להם כדי לפגום בדימוי רב הכוח שיש לאנשים בכירים ועשירים ובכך בעצם הדבר מנציח את הנחיתות של הנטיה. כמו כן, ארז מתבטא מאוחר יותר כי איננו רואה חשיבות גדולה ביצירת קהילה או בחבירה לקהילה עבורו. כפי שנראה מהבלוג שלו ומהראיון החבירה לאנשים חדשים נעשית בעיקר על רקע מיני או בדס"מי.
3.5 היחס אל הנורמה
בסוף הראיון ארז אמר כי לפי דעתו 90% מהאנשים, אם היו מתנסים באלמנטים קלים של בדס"מ, היו נהנים ממנו. באופן אישי אני מסכים איתו, אולם אני מאמין שיש אנשים שיסברו שמדובר במעין השלכה שנועדה להפחית חרדה. בכל מקרה, נראה כי אנשים בדס"מיים יכולים לחוות את הבדס"מ כדבר נורמטיבי שיכול להיות דבר מהנה עבור אנשים רבים אחרים.
כמו כן, כאשר נשאל ארז על ישראל ובדס"מ, הוא מזכיר כי ישנם זוגות רבים החיים במערכות יחסים היררכיות שעונות להגדרה של בדס"מ.
למרות האמירות הללו, ארז כן רואה מקום לשפר את התפיסה של בדס"מ, הוא אף מדבר על כך שיש צורך ב'יציאה מהארון' בכדי לקדם את האינטרס הכללי של אנשים בעלי נטיה בדס"מית להסרת סטיגמות.
3.6 בדס"מ וישראל
"...אין לי בעיה אה.. אה.. נגיד להיחשף לכל העולם ואישתו אם זה... היה מקובל נגיד, כן? אה.. אבל.. וזה נראה לי יותר ויותר מקובל, בכלל בישראל גם.. אני זוכר גם שאחד הדברים שקיבלתי שוק ש.. שכאילו ש.. כשהייתי עושה סטוצים, אז הייתי אוהב גם נגיד להיפגש עם זוגות, היה ממש תקופה, תקופה (זה) היה התחביב שלי. ו.. ופתאום אתה קולט ש.. שוואלה זוגות בישראל, כולם מדברים על שמרנות, נשואים עם ילדים וזה.. אתה קולט בעצם שהמציאות האמיתית היא לא באמת משתקפת לא בחדשות ולא בטלויזיה ולא בשום מקום בתרבות וה.. כשאתה רואה את המציאות בעיניים. לא... בסיפורים, אתה רואה משהו אחר. אתה רואה שבישראל אנשים מאוד סגורים ב.. אה.. ח..ח..חיצונית. הם מאוד שמרנים כלפי חוץ, לא, אני נגד זה, אני אעשה כזה. ובמיטה הם משוגעים ופתוחים מאוד אני חושב. מאוד. ו.. הייתי גם בחו"ל וזה.. ומאוד. הרבה יותר נגיד מאירופאים נגיד, הרבה יותר. הרבה יותר סוטים, הרבה יותר פתוחים. הרבה יותר.. ממה שנראה יש רק תדמית מאוד שמרנית. וואלה ואני אומר את זה על סמך הרבה נסיון (מחייך)."
ארז מביא בציטוט זה את ההשקפה שלו לגבי המיניות והבדס"מ בישראל. לפי דעתו התרבות הישראלית צבועה במידת מה, הוא מזכיר כי לא רואים את המיניות האמיתית במדיה ובתרבות, אלו מייצרות תרבות שמרנית, הרבה יותר שמרנית מאירופה לדוגמא, בה אנשים פחות פתוחים מהישראלים.
בנוסף, כאשר שאלתי את ארז לדעתו על ישראל ובדס"מ, הוא אמר כי קשה לו למצוא נקודת ייחסו כלפי החברה הישראלית וכי הוא רואה את עצמו כאינדבידואל לפני שהוא בוחן את הזהות החברתית שלו. עם זאת, ארז כן רואה בחברה המערבית ובאוניברסליות המתגברת כנקודה המייצגת או מעצבת את הנורמות, אבל הוא לא פירט את כוונתו, למעט העובדה שמדובר כנראה במערכת כלכלית ובין-אישית שבתוכה הפרטים שואפים להשיג שליטה.
בסופו של דבר מוסיף ארז כי לדעתו החברה הישראלית החילונית היא פתוחה יחסית (לחברות חילוניות אחרות כנראה) וכי קיים חוסר ידע בנושא ולא עויינות ערכית.
נראה אם כן, כי ארז תופס את החברה החילונית הישראלית כפתוחה יחסית בנושא של בדס"מ, אמנם יש באיזכור של חילוניות ובהיותו של ארז חרדי לשעבר, כדי להבין כי אין מדובר בכלל החברה הישראלית. במיוחד אם לוקחים בחשבון את ההשפעות הפורמאליות והנורמטיביות שיש לגופים דתיים, לתפיסות הטרונורמטיביות ולממסדים שונים, שרואים את הבדס"מ ופרקטיקות נלוות לו כחוטאים, חולים וסוטים.
סיכום התמות
כפי שהראתי לעיל התמות בחייו של ארז נוגעות לחוויית החקירה העצמית שלו. ארז חוקר את עברו, את ערכיו, את המוח שלו והנפש שלו, את גופו, את ערכי החברה והחוקים שלה. ארז משתדל בחייו לתת מענה לערך של עונג / אושר והוא עושה זאת באמצעות השגת שליטה באמצעים שונים, בעיקר אינטלקטואלים, אך גם כאלו המאפשרים לו גדילה אישיותית ורגשית.
נושאים שנראו כי חזרו בראיון זה ונכחו גם בראיון הקודם קשורים בעיני ראשית כל בחיים של עבר וחיים של הווה/עתיד. כפי שנראה בסיפורה של קאמי, היא עברה שינוי גדול מאוד בחיים שלה, במקרה גם היא יצאה בשאלה. וכך נראה כי פריקת עול זאת הועילה עם שני המרואיינים מאוד. כמו כן, נראה כי בשני המקרים הבדס"מ גרם להרהור וערעור על ערכים קיימים. אמנם אצל ארז הבדס"מ התגלה רק לאחר השינוי הדרמטי בחייו, אולם ארז בהחלט התבטא כלפי הבדס"מ ככלי לבחון את גבולות החברה. נושא נוסף שנראה בולט בשני הראיונות, למרות שלא החלתי אותו כאן כתמה של ממש, הוא האישיות המתפתחת. גם ארז וגם קאמי מתארים תהליכים של חקירה עצמית, התפתחות, שינוי המלווים את חייהם לפחות מאז השינוי הדרמטי וממשיכים עד עצם הראיון וגם לאחריו (המעבר של קאמי, האמירה של ארז לפיה הוא פחות חווה בדס"מ כיום).
נושא נוסף שעלה בשני הראיונות הוא היחס לנורמה, שני המשתתפים הגדירו את הבדס"מ כפעילות שהיא בסך הכל נורמטיבית, מהנה ולא מזיקה.
התרומה של התמות לשאלת המחקר עוסקת בתחומים הבאים:
הפרדה בין בדס"מ לסקס שהוא נושא שיש לתת אליו את הדעת ולבחון את ההבדלים ואת הקונסטלציות השונות והמשתתפים השונים בהם שני הדברים נתפסים כדומים או שונים.
סביבה כמכרעת בקבלת הזהות וביכולת לחשוף – ארז וגם קאמי התנתקו מאורח חיים חרדי והחיים בסביבה חילונית הקלו עם שניהם. בעוד קאמי איננה יכולה להרשות לעצמה לחשוף את הזהות כלל מפאת המקצוע שלה, ארז יכול להרשות לעצמו לחשוף, מכיוון שאין סיכון, לפחות מטעם רוב הסביבה שלו, כי הוא יסבול מסנקציות כלשהן בעקבות חשיפה. במובן הזה, ישראל היא ייחודית במובן שהיא מאוד רב תרבותית ובין תרבות לתרבות ואף בין פרטים בתוך אותה תרבות ייתכנו תגובות מגוונות מאוד לחשיפה של נטיה בדס"מית.
קאמי רואה בישראל מקום קטן בו יש לשמור על דיסקרטיות, בעוד ארז מפרסם את תמונת הפנים שלו בפרופיל. הקהילה הבדס"מית הישראלית מצטיירת בעיני קאמי כצעירה יותר באופן כללי וגם כעונה למודל של האסכולה הישנה בה הבדס"מ איננו רק משחק ומקום להתנסות בו בדברים חדשים, אלא מקום בו מתנהלת מערכת יחסים מתמשכת ומשמעותית. לעומת ארז, קאמי רואה את הבדס"מ כהרבה פחות מקובל בישראל. לבסוף אומרת קאמי כי לדעתי גברים ישראלים הם הרבה יותר דומיננטיים באופן טבעי, לעומת גברים אמריקאים.
נראה אם כן, כי התפיסה אודות בדס"מ וישראל, משתנה מאוד מאדם לאדם.
רפלקטיביות ושקיפות
כפי שהזכרתי מעלה, חשתי לעיתים קרובות בראיון כאילו מתנהל מאבק ביני לבין ארז על השליטה בראיון. עם זאת היו בראיון אמפתיה רבה והזדהות והראיון היה מעניין מאוד. לעיתים קרובות הרגשתי שאני מעוניין להתווכח עם דברים שארז אמר, אולם נבצר ממני בגלל מעמד הראיון. ארז נחווה בעיני כאדם נעים מאוד, משעשע, חכם וחד והיה בן שיחה מצויין. קינאתי בארז לעיתים קרובות על היופי שלו ועל הדרך בה הוא בקלות מתנהל עם נשים. יצאתי מהראיון בהרגשה מאוד טובה, חשבתי שהצורה בה ארז התבטא הייתה מתוחכמת וקלעה להרבה דברים שרציתי לאמר בשלבים שונים של כתיבת המחקר, אולם כאשר ניגשתי לנתח את הראיון כעסתי על עצמי שלא נשארתי בסיפור החיים האישי, ברגשות ובנושאים שהצבנו בשאלת המחקר (למרות שהחלק על ישראל עוד לא היה כתוב) ובמקום זאת נסחפתי לשיח אודות דברים שאמורים להיות כתובים בחלקים שלפני או אחרי ניתוח הראיונות.
מהראיון הראשון יצאתי בהרגשה דומה. להפתעתי גיליתי תוצאות שונות מאוד בין שני הראיונות. אני מצפה לאחד תמות עם הממצאים של קרולינה ולנסות ולהפיק תמות חדשות שיגעו לכלל המרואיינים או שיהיו משמעותיות למחקר. מבחינת התחושה בתוך הראיון, בראיון הראשון הרגשתי תחושה אימהית מקאמי והיא ממש שימשה מעין מורה, היא פתחה בפני עולם שלא הכרתי מבחינת החוויות שלה כאישה חרדית. כמו כן, בעיני בלט השוני המגדרי שבלט גם בראיונות של קרולינה – גם אצל קרולינה וגם אצלי, נראה כי לגברים קשה יותר לשתף מסיפורם האישי והם מביאים שיח אינטלקטואלי וסיפורים המורחקים מהם.
[2] Risk aware consensual kink קינק הנעשה בהסכמה ותוך התחשבות בסיכונים
[3] הכוונה יכולה להיות לנשלט מניפולטיבי, או כזה שיש לו דרישות רבות, או שאינו מאפשר חופש פעולה רב לשולט. יש דיון אם בכלל קיים מושג כזה, מכיוון שגבולות הם דבר שיש לכבד בכל מקרה ולא להישפט לפיו. כמו כן, המילה מניפולציה לא ממש עומדת פה במבחן, מכיוון שממילא מדובר בסצנה שהיא מבויימת במידת מה, כך שכל אחד מהצדדים יכול לכוון אותה באופן אקטיבי.
