מעבר לעובדה שתקופת שיפוצים בבית זו תקופה קשה מאד, עם כל האבק והרעש והבלגן, יש בה גם הרבה קטעים מעניינים.
כשחייתי בזוגיות, בן הזוג שלי היה סוג של האנדימן, עשה הכל בעצמו, חיכיתי בנרות לרגעים שהוא צובע.
הוא לקח שבוע חופש מהעבודה והתמקד בצביעה, זה היה שבוע הרסני כי יכלו לפטר אותי מהעבודה בכל רגע נתון.
היינו מדברים בטלפון ותוך כדי הוא שואל אם בא לי עננים בחלק העליון של הקיר ורק המחשבה על זה שהוא ככה על סולם גרמה לי להשתולל בתוכי.
לקחתי את עצמי ותוך כדי שאנחנו עוד מדברים, הגעתי הביתה וניתקתי לו פנים מול פנים, עליתי מהצד השני של הסולם, פתחתי לו את המכנסיים והסברתי לו באופן מוחשי, איזה עננים אני רוצה...
אחר כך הגיעו הרגעים של המקדחה. מה לעשות שהראש שלי תמיד עובד, המחשבה הזו של קידוח היא מחשבה איומה, אין פלא שקידוחים במקומות הנכונים יכולים להניב נפט....או לפחות פירות 😄
עכשיו השכנים שלי משפצים, אחרי שבוע שאני סופגת את הקידוחים שלהם, החלטתי לעלות ולהסביר להם שאני עם כאבי ראש בבית ושישתדלו לפחות עד מחר שלא יהיה אף אחד בבית. פותח לי את הדלת בחור דתי, דוסי, לבוש שחורים מהודרים וביד אוחז מקדחה ענקית...
בתוכי התפוצצתי מצחוק, גם אם אשתו היתה הכי זורמת שיש, עד שהיתה מצליחה לפתוח לו את המכנסיים, הבית כבר היה מוכן לפסח.
לפעמים אני שואלת את עצמי, איזה דברים 'חריגים' דוסים מסוגלים לעשות....אין לי ספק שגבר דוס הוא הרבה יותר יצירתי מאישה דוסית, אבל נשאלת השאלה,, האם גבר דוס יכול לסחוף את אשתו ל'מעשים האסורים'....
שלא נדע מטומאה:)
לפני 12 שנים. 12 במרץ 2012 בשעה 8:27