לפני 6 שנים. 17 בספטמבר 2017 בשעה 8:30
אין לי מילים
שעה של דמעות ולא נגמר. הבת שלה ואמא שלה התקשרו לספר לי
חברה של עשור
ככ שונות אבל ככ דומות
אף אחד לא יודע כמה היא רכה. כמה היא רחומה. איזה סופר אמא היא הייתה
כמה חמלה הייתה בה למסביב
השנה האחרונה הייתה לה קשה. התנתקנו וחזרנו להיות בקשר
ואז היא החליטה שדי
לפני שבוע עלו לי זכרונות בפייס שלנו ביחד. התגעגעתי אליה שוב
היא לא נתנה להתקרב מחדש. היא החליטה
אולי זאת הייתה הדרך שלה לחשוב שרחוק מהעין רחוק מהלב. שלא יכאב אם היא תמות
קאלי איננה ואני לא מאמינה
נשמה פצועה ואמיצה כזאת. תנוחי בשלום ומקווה שתמצאי שם למעלה מנוחה
אוהבת מליון
