ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החצי השני הראשון שלי.

לפני 6 שנים. 27 במאי 2018 בשעה 11:44

לפני 6 שנים. 7 במאי 2018 בשעה 21:47

לא מבין מה אנשים מתרגשים מהקינוח שמשה שגב הכין. משה הכין לנתניהו מה שהוא אוהב שזה ללקק לשרה את הנעלים. 

לפני 6 שנים. 5 במאי 2018 בשעה 0:44

ולא עברתי סלקציה במועדון סאדו מאזו כי לא הגעתי בלבוש "לא נורמלי"

לפני 6 שנים. 27 באפריל 2018 בשעה 12:35

את לי השבת המלכה.

אני לך העונג. 

אתן לך את גופי את נשמתי.

תני לי רק לקבל את פניך בקולר.

שבת שלום. ❤

לפני 6 שנים. 26 באפריל 2018 בשעה 16:21

רציתי להיות נורמלי, כזה כמו כולם בסביבתי להתחתן עם בחורה נאה צנועה תוך שנה תינוק כשאני רכון על דף הגמרא.

אני לא נורמלי. אמרתי לעצמי. אני לא גבר אני נשלט. אישה בהשקפתי היא מלכה. ואני כמעט כלום. 

אני לא נורמלי. כי אני לא מאמין במקום הדתי בו נולדתי. והרי כולם בסביבתי מאמינים. 

 

רציתי לצאת לעולם הגדול להכיר לחוש להסניף ולגעת. בעיקר לחוות את העולם האמיתי. אבל אני תקוע רגל פה רגל שם. ובאמצע חור שחור.

לעזאזל בסך הכל רציתי להיות תחת רגליי אישה שאני מעריץ.

רציתי לקבל ליטוף אמהי, רציתי לבכות בתוך ידיה. אז רציתי. מה הן רצונותיי מול העולם? 

 

 

לפני 6 שנים. 17 באפריל 2018 בשעה 18:55

הצפירה שהדהדה באוזניי הייתה שקטה בלב. כמו ה23,000 חללים שטמונים באדמה.
היא זועקת ללא מילים, צווחת בלי קול.
מהדהדת בין חדרי הלב ומשאירה אותו יתום. כמו אלפי ילדים שנותרו ללא הורה.
חודרת לנשמה בקול דממה דקה, כמו כדור שפילח את ליבות החללים. כך שלפעמים נדמה שזו הדקה הכי ארוכה.
הצפירה היא הרעש הכי שקט

לפני 6 שנים. 7 באפריל 2018 בשעה 3:51

אני לא הכי יפה לא ממש חכם לא גבוה אין לי קוביות בבטן אבל אני נאמן צייתן ויודע לאהוב ולהעניק אני רגיש מבין ומתמסר. אז תני לי צ'אנס אחד רק אחד, מה אכפת לך?

לפני 6 שנים. 23 בינואר 2018 בשעה 2:04

אלוהים. ברחתי ממך כמו יונה שברח מארץ ישראל. נסעתי עם המטוס הרחק מכאן. מקום שבו לא יודעים את שמך. ואכן הם דיברו שפה זרה. דיברו רק בשפת הכסף והסקס. וכל פעם שהרימו כוסית אמרו לחיי ממון ושנזיין המון. חשבתי לעצמי, הנה אני במקום המושלם. הנה אני שוכח ממך. אבל לא רק שלא שכחתי. דאגת להזכיר לי בכל עת שאתה חיי נושם ובועט. חטפתי המון כאב כעס ושנאה כשהייתי הרחק. המכות יותר כואבות כשאני לבד והדרכון עם החותמת לא משאיר מקום לתקווה. ברחתי ממך אליך. אז חזרתי לארץ ככה סתם. אולי פה משהו ישתנה, אולי בי משהו ישתנה. והעולם כמנהגו נוהג. שום דבר חדש תחת השמש. האם אני יכול לברוח מעצמי?

לפני 7 שנים. 21 באוקטובר 2017 בשעה 4:01

שבת אחרונה בדירה שלי. שבת שבה אני מתחיל לארוז את חפצי לעבר הלא נודע. זה קורה בעיקר שנותנים לך בעיטה בתחת. אתה כבר לא משלנו. אנדוד לי למצוא את אשר ביקשה נפשי. אזרום עם מה שיש. כי למדתי שהלחץ לא יעזור ולו במעט. אז שבת שלום לכם, שבת עזיבה לי.

 

לפני 7 שנים. 4 באוקטובר 2017 בשעה 8:25

זה המוטו

חג שמח 😊