קרופ. עולהויורדעולהויורד. עולה. יורד. הצלפות כמעט סימטריות. סימנים יפהפיים של אדמומיות מבורכת. שריטות ונשיכות. ככה. כמה דקות אחרי זה מרגיש כמו כוויה.
***
אני שולחת יד ממוללת. מרגישה את הירכיים. היד שלי מחוברת לקיין מעץ בעל ידית אדומה. עולהויורדתעולהויורדת היד שלי עולה ואז יורדת. כמה שעות אחרי, הוא צולע מאושר.
***
משהו. כבר לא כל כך זוכרת. גם עולה ויורד. היד שלי מחוברת לאותו המשהו. אני כבר לא כותבת שהיד שלי עולה ויורדת. זה זרם בלתי פוסק של חלקיקי אושר שמסתובבים באוויר. התחת שלו מסומן כהוגן. בוקר אחרי הוא ישלח לי תמונה של שטף דם בעל צורה נהדרת, כזה שיעמיד לי.
***
לימדתי אותו להיאנח במקום לחרוק שיניים. אנחות עמוקות ושקטות. ברגע מסוים הוא חורק לי שיניים ומספר לי שהכל שורף לו. אני מכניסה אותו למקלחת מסבנת היטב את כל מה ששורף מגלה נקודות חדשות נפוחות ורגישות, מעבירה אצבעות אוהבות, שוטפת במים חמימים.
ואז מנגבת היטב.
***
הוא מלקק את עצמו מעל כפות הרגלייים שלי ואני מחייכת. הנשימות שלנו עולות ויורדות. כמעט כמו קצב מתואם.
ככה.
וזה רק בגלל שהקצב שבו הוא נושם, הוא קצב שלי.
