יש משהו מאד משעשע בלהיות יצירתיים ולראות איך אחרים עושים את אותו הדבר בדיוק בגלל שאתם עשיתם. וחכו רגע כי החלק המשעשע באמת הוא החלק שלך, עם עצמך. ככה, על סיגריה וכוס תה של מחשבות. המודעות לדבר הזה שמחייך אותך בלי צורך בהרבה סיבות. רק אחת. מי שאני. פעם חשבתי לכתוב על זה פוסט. קראתי לו שאריות. ואז בכלל יצאו לי מילים אחרות..
***
יש משהו מאד משעשע כשאני משחזרת את הסיטואציה הבאה:
באיחור של כמה דקות אני מבינה שיש לי פיפי. (בטח איחור, עכשיו זה לוחץ..) אני מזיזה את עצמי לכיוון השירותים ואז מגלה שאין נייר טואלט. מדיניות הדלת הפתוחה אצלנו היא משהו שבשגרה. ואני :"סתומייייייי, בואי רגע". היא מכניסה חצי ראש ושואלת בחיוך אמיתי, "לבוא לנגב לך..?".
***
יש משהו מאד משעשע בגבר מסמיק. זאת אומרת שמסמיק באמצע שיחה חשובה ובדיוק ברגע של אי הבנה קטנה שלו את בוהה לו בעיניים במבט של :"אין לי מושג על מה אתה מדבר כרגע, אני פשוט מתמוגגת לראות אותך מחפש כיסים במכנסיים כדי להכניס את הידיים שלך לשם".
וכן. אין לך כיסים במכנס הזה. בדקתי. (מוזר, הא..?)
***
אין כלום משעשע כשהנסיכה בת השמונה שלי מבקשת "יום הולדת ספא". החלק של הנחת העצומה מגיע כשהיא מכינה רשימת חברות ומתייעצת איתי אם להזמין את ליאל. כשאני תוהה למה לא היא מסבירה לי בהיגיון של מבוגרים ש:" אני מעדיפה לא להביא לבית ילדות שאומרות מילים גסות.." ואז להמשיך בלי שאני מספיקה לענות ש:" בעצם אולי כן כדאי שאני שוב אסביר לה למה זה ממש לא מכובד (!!) לומר מילים לא יפות, ואז גם לה יהיה כיף..".
***
התפתלויות. שלו. שלה. הריגשיות הכי משעשעות. הכי.
הפיזיות סתם מחרמנות לי ת'צורה.
משעשע.