נפגשנו לילה אחד. היא הייתה חוצפנית לא קטנה. בוחנת אותי ביציאות שלה, אם אני ארתע או אתרגז. היה לה שיער אדמוני מתולתל
שנהנתי להתעלל בו - משמע לפרוע לה אותו בכל פעם מחדש. הוא מצא חן בעניי כשהוא פרוע. הוא נתן לה מראה חייתי ושובב כמו שאני אוהב. "תיזהר ממני, אני בחורה אלימה" היא אומרת לי לאחר ששיחקתי לה בשיער, אבל אני מרגיש שהיה באמירה הזו משהו שמעבר להומור. את ההומור שלה לקח לי קצת זמן להפנים. לפעמים היא יכולה ללכת רחוק מידי עם הסרקסטיות שלה מבלי לשים לב שעדיף לעצור. יכול להיות שהיא פגעה מעט באנשים בעבר שלא הבינו אותה כפי שהיא, אבל בכל אופן - לא אותי. לפעמים מפתיע אותי שאני תמיד נמשך לבחורות שנוהגות להגדיר את עצמן "קצת שונות". אם מישהי נראית לי יותר מידי נורמלית היא פשוט מתחילה לשעמם אותי. כחו את הישראלית הממוצעת עם שיער ועניים שחורות, גןף מעט שחום ונאה לכל המידות. היא לא תעניין אותי בכלל אם אין בה שום דבר מיוחד.
נפגשנו שוב על החוף. מטיילים על החול יד ביד עד שהגענו לשלולית קטנה על החוף. "יש לך אומץ להיכנס עם הרגליים?" אני שואל. "מה אני אקבל אם כן?". "נשיקה טובה". היא מחייכת ונכסנת מטיזה מים לכל עבר כשאני המטרה המרכזית. היא יוצאת ואני מנשק אותה בלהט. אחרי שהשתעשנו מעט על החוף היא ספרה לי על כל הדאגות שלה - שאינם עינייכנם - והיו שם לא מעט. אני יודע שהפתרון לכל אלו לא יכול לבוא ממני והיא צריכה לקבל את ההחלטות בעצמה, אבל אני יכול לתת לה אותי כמשענת. וכך היה כשהיא מניחה את הראש על עצם החזה שלי, מקשיבה לפעימות והלב ומספרת לי הכל לפרטי פרטים. התשוקה שלה אליי רק מתחילה, אבל אני יודע שהיא כבר שלי. ועמוק בלב אני כבר מתחיל לתכנן כיצד להעביר אותה אל הצד האפל. 😄
לפני 11 שנים. 21 ביולי 2012 בשעה 10:31