שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פעם היה כאן משהו, אני נשבע.

לפני 8 שנים. 5 במאי 2016 בשעה 15:56

מה את חושבת, שאני לא רוצה להסניף אותך קצת?
שלא בא לי להעביר את הלשון שלי ולהביט למעלה, לראות איך את מטה את הראש אחורה מעונג?
אחושרמוטה בא לי. הכי בא לי. בא לי את זה יותר משבא לי מיונז, ואת יודעת כמה... לא משנה, אני יודע שאני נוטה להיות בדרן כשזה מגיע ללהיות רציני ולדבר תכלס.
כי כזה אני, מספיק גבר בשביל לגנוב את ההצגה, פחות גבר בשביל להשאר שם עד הקרדיטים.
וכוס אמק, בסדר?
זה לא שמפריע לי לישון איתך כפיות כשאת מסופקת ואני מת להתפוצץ, או שאני לא נהנה כשאת אומרת לי לא לזוז ומזיינת את עצמך עם הזין שלי.
או שאת מכאיבה לי.
זה רק נראה שאני סובל, טוב אולי רק מבחוץ, כי מבפנים אני הכי שלם שיש כשאני שומע אותך גונחת, מחייכת, מתענגת.
ואני יודע שכשאת מבקשת ממני להתחנן, ואני מרכין ראש כמו ילד אוטיסט,
זה כי כשאת אומרת את זה אני באמת הופך לאוטיסט, ואני לא מסוגל לתקשר.
או כשאני יורד לך ואת גומרת, ואז מסתובבת ומבקשת ממני לנקות אותך, אני לא אומר כלום.
אבל מה אפשר להגיד כשאתה מרגיש באופוריה, סטרס, תשוקה, כאב, השפלה, וכולם בעזרת כמה מילים ומבט?
לפני שאני מעכל את כולם ביחד, את כבר הסתובבת, ואת דוחפת את הפנים שלי לתוך התחת שלך.
ואין לי מה להגיד, אני רק רוצה לשמוע עוד מהגניחות האלו, באותו רגע בשבילם אני קיים.
וזה ממש מרתיע, את יודעת, לדעת כמה כוח יש לך. לאף אחד אין כוח שמתקרב לכוח הזה, שיש לך עלי.
זה כמו לשחק שחמט כשאין לך מלך, ואין לך מלכה,
והקירות מתרסקים עליך, וזורקים עליך תפוחי אדמה ממולאים בלבה רותחת.
זה פאקין קשה רצח, לשחק ככה שחמט.
ואתם בטח שואלים את עצמכם, מה לא בסדר עם הנשלט הזה? מה הוא לוקח קשה?
מכירים את זה כשאתם חייבים להשיג משהו?
את הקידום בעבודה, את הרעיון הזה שיסדר לכם את החיים, את האייטם האחרון באוסף הבולים שלכם,
אתם חייבים להשיג את זה, כי זה נותן לכם משמעות.
ולכן אתם תכאבו, תקיזו דם, תרדו על הברכיים, תמנעו מעצמכם סיפוקים, עד שתגיעו למטרה... כי המטרה נותנת משמעות. ואתם, בדיוק כמוני, צריכים אחת.
וכשאני מציץ מלמטה לראות אותה מתענגת, עוצמת עיניים, נושכת שפתיים, מתרכזת בהנאה. גונחת...
זה ישמע כמו קלישאה, אבל באמת שפתאום להכל יש משמעות.
אני צריך לראות אותה מסופקת ממני, מרוצה. אני צריך, לא רוצה ולא בטיח.
וכדי להשיג את זה הלשון שלי תזדחל לכל מקום שהיא תרצה, והביצים שלי יכאבו כמה שצריך, והשרירים יכאבו, ומה לא.
זה שום דבר בעצם, לעומת התמורה.
אני לא מתבייש, אני יודע שאני דפוק. מתוכנת לסטוצים, לשיחות מעלית, תשוקה רגעית, שלאחריה שתיקה שמלאה בחרטה והרהור.
זה לא אומר שאני לא מסוגל לחשוב בהיגיון. והוא אומר שאין לי טעם באהבה מזדמנת כשיש לי נסיכה בבית.
ומשמעות.

פיפ{weiss} - מה עדיף? להתבגר ולהבין מה עושה לך טוב או להישאר בתפיסה המעוותת שלך ולסבול? תחשוב על זה
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י