צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 10 שנים. 13 בינואר 2014 בשעה 8:37

אם הייתי צריך לסכם במילה אחת את הוויתי. זו היתה מילה לא פשוטה.

אני יכול להתגאות במראה, בגובה, בתפקיד בכיר, בשכר מפוצץ, בהיותי אב למופת ומאהב משקיע - וכמובן, איך שכחתי - צנוע.

אני יכול לתאר את תהומות נפשי, אפלה גדולה כמו גם אופוריות בלתי נתפסות.

אפשר לשים אותי על כל רחבי הסקאלה של מגוון הפרעות, בשביל חלקן יאלצו ליצור יחידות מידה עבורי.

אפשר לנסות לראות אותי דרך האומנות שלי.

להנות מדברי חנופה או הערכה.

להיות מושא לביקורת, או לעג.

לנסות להסביר את בחירותי.

אבל אם אחפש רק מילה

אחת שתתאר אותי

בצורה הטובה

ביותר

ותב-

היר

מי

אני

..

סוציופת.

 

מיו​(לא בעסק) - וואלה?!
הצליחה להפתיע אותי המילה האחרונה.
לפני 10 שנים
אדון החצר​(שולט) - מדוע?
לפני 10 שנים
mellory - רק תעזוב את החיות בשקט.
לפני 10 שנים
אדון החצר​(שולט) - ???
לפני 10 שנים
mellory - אם בהגדרות עסקינן, ילדים המתעללים בחיות הם סוציופתים בפוטנציה. אחד מהתסמינים.
לפני 10 שנים
אדון החצר​(שולט) - אני כבר מזמן לא ילד
לפני 10 שנים
mellory - היום אתה מתעלל רק בנשים ;)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י