משרדים חדשים.
המנכ"ל ואני.
יושבים במשרדים חדשים. די לעבודה מהבית. הסטרטאפ שלנו צובר תאוצה, ואנחנו צריכים יותר ויותר תיאום - אז עברנו למשרד.
להגיע כל בוקר לחופי הרצליה, להכנס לחניון התת קרקעי, להחנות בקומה מינוס שתיים, להכנס למעלית השקופה...ואז...
המעלית מגיחה מקומות המרתף לעבר הקומה החמישית שם אנו ממוקמים ולפתע - כחול. בלי סוף. הים נשקף אלי מהמעלית ואני לוקח נשימה עמוקה.
נכנס למשרד, מרים את הוילונות שמצלים את החדר ואל מולי אני מקבל את יופיו של הים התיכון. סירות קטנות עם לובן מפרשן משייטות להן מתחת לחלוני, גולשים אמיצים שהקור זר להם מגיעים בימים בהם יש גלים להתמודד עימם. ואני - מעשן סיגריה במרפסת, לוקח שאיפה מלא הריאות של עשן סיגריה ולחות מהים.
לאחר מספר ימים במשרד - הבנתי שיש צורך לחנוך אותו. אז באחת הפעמים שמנכ"ל יצא לפגישה, הזעקתי את ד' אלי. והיא באה.
על ספה אפורה, מול קיר זכוכית שכל מה שנשקף ממנו זה תכול שמים וכחול ים (טוב נו...וגם קצת מלון דניאל) - חנכנו בסקס סוער את המשרדים החדשים.
וככה,
במעלית,
כל בוקר מחדש,
עם הכחול שלו.
