סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 10 שנים. 25 ביוני 2014 בשעה 19:31

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

 

יש דברים שאלתרמן אומר טוב יותר.

 

מדברית​(נשלטת) - קצת צורם לי שהשתמשת בשיר הזה שאלתרמן כתה לביתו בעלת הנטיות האובדניות בקונטקסט בדסמי
גם השיר הזה לא מבטא שום דבר בדסמי בעיניי, וגם כן מבטא חרדה של אב לבת שלו
קצת חסר טעם
לפני 10 שנים
אדון החצר​(שולט) - ולי לעומת זאת, ממש לא צורם שההערה שלך, כאשר היא נטולת ידע מה ההקשר בו הודבק פה הציטוט הזה, חסרת טעם.
דעותיו של הזולת אינן נחשבות.
לפני 10 שנים
מדברית​(נשלטת) - אם כך, מתנצלת
ושוב חולקת עליך... דעותיו של הזולת נחשבות ועוד איך
לפני 10 שנים
אדון החצר​(שולט) - הזולת. אל תאמרי לי שדעתו נחשבת. הזולת הוא גהינום.
לפני 10 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - נכון...יש דברים.
ובשיר הזה בפרט...
נכנסתי אחרי הרבה זמן שלא הייתי
ורק אוהבת את הבלוג והכתיבה שלך יותר
הרבה יותר.
:)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י