פשוט אני

משהו אחד נשאר לי ממך.

נתת לי מתנה. שי לחיים.

אתה אפילו לא יודע. לא דיברנו על כך,

לא סיפרתי לך. העדפתי לא לחלוק. שמרתי לעצמי.

אולי פעם אספר.

אולי כשנזדקן, אם עדיין נפציע מדי תקופה, אחד בחיי השניה, אולי בעתיד הרחוק, זה הסמוי מן העין, זה שכעת מתקיים אך ורק בדמיוננו.

אולי...

בינתיים, מתרפקת על המתנה שנתת לי בבלי דעת.

יודעת שכמו הירח, הזורח על שנינו, גם את המתנה הזו, החשאית, אנו חולקים.